סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: צבי גורן אדם ויאג אחים
 

 
 
הקשר בין שתי היצירות עמוק יותר כי בשתיהן בוחנים היוצרים במהלכים של פירוק וחיבור את הגוף - האחד את גוף היחיד והאחר את גוף הקבוצה, שהיא במוצהר מקורי ״המשפחה״, שגם במשבריה היא מקיימת את היחדות"
אוהד נהרין מארח את רועי אסף בערב של מחול יצירתי שמביא לשיאים של רקדני בת שבע


אדם - גוף ונשמה

הבשורה הטובה שמביאה הזמנתו של רועי אסף ליצור מחול חדש עבור להקת בת שבע בערב משותף עם יצירה של אוהד נהרין היא שהמחול הישראלי התעשר בדיאלוג מקורי מאוד בין שני יוצרים שעל פניהם שונים זה מזה, ופער של שנים רבות וניסיון מפריד ביניהם. על העובדות אי אפשר לערער אסף ונהרין שונים מאוד זה מזה, אך על התוצאה שהניבה השונות הזאת ניתן לומר כי היא מבטאת קשר ביניהם ובדרך מקורית מאוד.

״אדם״, יצירתו של רועי אסף, שפתחה את ערב המחול,  נפתחת בקטע סולו של הרקדן שאמל פיטס שבו הוא ״מציג״ מילולית ובתנועה את אברי גופו, כאילו ממפה את הישות הפיזית שלו באמצעות תנועה מפרקת. לאחר שישתרע על גבו בקדמת הבמה וינוח מזעף הכוריאוגרפיה בצל התאורה המעניינת של עומר שיזף, ייכנסו אל הבמה 11 הרקדנים שביצירה, וכל אחת  וכל אחד בהם, כמו פיטס, יסרוק וימפה את הגוף ויוליך אותו אל מנוחת קפאונו.

בהמשך, בפרץ תנועה קבוצתי, יתנערו הגופות כעצם אל עצמו ויסעירו את הבמה בגלים גבוהים עד שהים יירגע, והמהלכים הנפרדים ישובו ויתפסו את מקומם בקטעי סולו, בדואטים, במערכות משתנות של יחסים, כל גוף בשלמותו, כל גוף באבריו הפרומים. זאת תנועה אחרת במכלול יצירותיו של אסף עד הנה, וגם שונה באופייה מהתנסויות הרקדנים ביצירותיו האחרונות של נהרין.

אדם-גדי-דגון4.jpg
אדם (צילום: גדי דגון)

"במה הייתם נוגעים?"

אבל מה שמתחולל בביצועם של התריסר הוא הנגשה של תורת הגאגא הספוגה בתנועתם אל המרחב האחר של תנועת אסף. כך נוצר החיבור, בנוסף על רעיונות אקראיים, בין היוצר הצעיר ליוצר הוותיק והשפה שפיתח. כך נקלט אסף, שצעדיו הראשונים כרקדן ואח״כ כיוצר באו מהמתחם של עמנואל גת, וכך הוא מוסיף נדבך לשפת התנועה שלו ביצירותיו הקודמות.

בשיא היצירה מוליך אסף את רקדניו ואת הקהל בעקבות השאלה ״"דמיינו אדם. זה יכול להיות כל אחד. אם הייתם יכולים לגעת בו פעם אחת, במה הייתם נוגעים?” ובעוד הקהל, איש ואישה במחשבותיהם תוהים על עצמם, מתרחשת על הבמה אורגיה (שקטה, מאורגנת) של נגיעות, אינטימיות, רכות, שמתפתחות לסערת חושים. ומשם למין חיבור שלשלאתי בסופו יוותרו על הבמה היא והוא, ממתינים, נחים, ואולי גם יקומו מרבצם. אלא שהמסך כבר סגר עליהם.

ברקע ליצירתו המרתקת בחר אסף להשמיע את הפרק השלישי ״אור הירח״ בסוויטה הברגמסקית מאת קלוד דביסי ובביצועו של הפסנתרן הקוריאני קון-וו פאיק. אך לא כנתינתה וכנגינתו המקורית הנמשכת כחמש-שש דקות אלא בפירוקה ומשיכתה על פני 40 הדקות של היצירה. לא בכל רגע נתון נוצרים החיבור או ההשלמה ואפילו לא ההנגדה, ופה ושם גם עבר את גבול הסיבולת שלי. אולי משום שבניגוד לגוף הרקדן הנוכח בפירוקו - היצירה המקורית נבלעת בתוך הקיטוע והפירוק שלה.  

אדם-גדי-דגון2.jpg
אדם (צילום: גדי דגון)

יאג - משפחת האדם

לאחר ההפסקה נקראנו אל המחול ״יאג״ של אוהד נהרין, שראשיתו והורתו לפני 20 שנה, וחידושו עתה נתן ליוצרו הזדמנות להתבונן במעשה רעיוניו, במשפטים ובתנועה ולנסות ליצור אותה, לא לשחזר אלא ליצור אותה כמבראשית, יחד עם שישה מבצעים חדשים, מבכירי הלהקה בשנים האלה, כולל רייצ׳ל אוסבורן, הוותיקה שבהם. 

וזה מעניין כבר מלכתחילה אם מביאים בחשבון כי ״יאג״ המקורית נוצרה לפני שנהרין יצא אל דרך הגאגא שלו, ואילו עתה היא זוכה להתבצע באמצעות מי שזו כבר השפה המוטבעת בגופם ובתנועתם. והנה לנו, מעשה יוצרים, דמיון מעניין כשלעצמו - וקירבה - אל המפגש בין רועי אסף לשפת רקדניו ב״אדם״.  

הקשר בין שתי היצירות עמוק יותר כי בשתיהן בוחנים היוצרים במהלכים של פירוק וחיבור את הגוף - האחד את גוף היחיד והאחר את גוף הקבוצה, שהיא במוצהר מקורי ״המשפחה״, שגם במשבריה היא מקיימת את היחדות, ובנרמז מקורי אך זהיר גם הקבוצה הישראלית הרבה ועצומת השברים והפירוקים, שמתקשה וכממאנת להתחבר לה יחדיו. אולי רמז לרמז אפשר למצוא בלוח האדום שברקע, ויהיה לו ״תפקיד מבצע״ בהמשך.

יאג-בת-שבע-גדי-דגון2.jpg
יאג (צילום גדי דגון)

בטעם חמוץ מתוק

ששת המבצעים מציגים עצמם בתפקידיהם בשמותיהם ובעברית ברורה מאוד גם בפי אוסבורן, כאמא, איאן רובינסון כאבא, בילי בארי, עדי זלטין וניצן רסלר כשלושת האחים, ואור מאיר שרייבר כסבא. מערכת התנועה של נהרין איננה מתחקה אחרי היחסים ביניהם, אלא מקובעים ממילא בהיותם משפחה ואין צורך לבסס זאת, מעבר לאמירה החוזרת בפי כל אחד מהם שהיא ״מאוד מאוד מאוד מאוד אהבה לרקוד״.

אבל זה היה פעם. עכשיו יש רק זיכרונות בביטוי עצמאי לכל אחד ולכל אחת, ובכוריאוגרפיה הנוגעת ללב בשיאיה המרגשים, בתמונות המצטיינות בישירותן ובפשטותן, ובאחרות שמרתקות דווקא בהנגדות החזותיות שנוצרות. בין הבולטות תמונת התאלמנות האם - הנאחז את בבגדי האב שהועברו אליה מבעד ללוח הדם, וההמשך המצמית כשהאב העירום נקבר תחת הלוח. כן, פעם זו הייתה משפחה. ולמילה ״פעם״ יש צליל חדש ואפילו מכאיב. 

ולפתע נהרין מביא אותה בהומור נפלא באמצעות קולה של ילדה (ששמה לא מוזכר בתכניה, ואני תוהה אם זו רוני עזגד שלה ולמשפחתה מוקדשת היצירה, כנכתב שם). היא אוהבת חמוץ. הכל ורק שיהיה חמוץ. מלימונים ומלפפונים וכרוב ועד בכלל, ביום ובלילה, ברעב ובקינוח. וזה מאיר על היצירה במתיקות מענגת.

וכל העושר הזה מתרחש מתחת לפני התאורה הישירה והיפה של אבי יונה בואנו (במבי), ובתלבושות הטובות שעיצבה ארי נקמורה (גם ביצירתו של אסף), ועם הרקע המוזיקלי המודגש שיש בו את האריה ״דמעה חמה״ של דוניצטי, ורעשים חרישיים או מחרישים של מקסים ואראטג׳ון זורןג׳ון טאברנראניו מוריקונה ורן סלבין.

בסיכומו - ערב המחול המשותף הזה של אוהד נהרין ורועי אסף הוא מהמתנות היקרות שזוכה בהן עולם המחול בארץ.

יאג-בת-שבע-גדי-דגון3.jpg
יאג (צילום: גדי דגון)


למועדי מופעים >

03/05/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע