סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן ליל העשרים - עוד חוזר הניגון
 

 
 
אולי זה הצורך במשהו דרמטי רומנטי משתי נקודות המבט של האישי ושל הרעיוני, ואולי תחושה כנה שזה יחזק את ההיבט של השבר הכפול, הם שגרמו לכך שרבן הוסיפה את התאבדות בפועל במקום המקור הרומז אולי כאפשרות וכאיום שנמנעו. ואולי זו גם ההנמקה למשפט הקצר ״זה מה שיהושע כתב״ הסוגר את ההצגה, מעורר צחוק בקהל"
מחזהו של יהושע סובול שב ומתאר את גלגוליהם של מיתוסים, חזון ונבואה אל מציאות בת ימינו


40 שנה שחלפו העמיקו את מיתוס ההצגה המקורית של ״ליל העשרים״ מאת יהושע סובול בבימויה של נולה צ׳לטון ועם שחקניו הצעירים של תיאטרון חיפה. בדרך אל הארכיון הם צולמו בגרסה היסטורית לא פחות של הטלוויזיה הישראלית. ב-1990, סייעה למיתוס במאית אחרת, אופירה הניג, עם שחקנים צעירים אחרים בהבימה - אולי כ״הכרה לאומית״ בחשיבות המחזה. 

מאז בכמה הפקות בבתי ספר למשחק ומתנ״סים - עד שנחת עכשיו בתיאטרון חיפה, ושוב תחת שרביטה של במאית, נועה רבן, ושוב עם צעירים, המזוהים כמעט כגיבורי המחזה, כקבוצת ״החיפאית״. יחד עם סרטון הפרומו להפקה החדשה, אפשר לעקוב ביוטיוב אחר גורל המחזה בהצגות, אולי גם למצוא הבדלים - ויש כאלה - ואפילו לבחור מי מהשחקנים והשחקניות קולעים בול למיתוס הציוני המעורער שסובול העלה מנבכי ארכיונים ויצר ממנו מיתוס תיאטרוני איתן.

מדובר בארוע שהתרחש בביתניה - בין יבנאל לכינרת - בליל ה-20 באוקטובר 1920, הלילה האחרון לפני שקבוצת החלוצים מתנועת השומר הצעיר בני העלייה השלישית, שחיפשו דרך להגשים רעיונות נשגבים כמו חיבור האדם לטבע, עברה משם להתיישב בחלקה שנרכשה מיושביה הערבים בכסף מלא.   

המחזה נע בין נאומים ״ציוניים״ - או אפילו מערערים על הרעיונות והאידאולוגיות - לבין התפרקות בין-אישית על רקע אחד מנפלאות האידאולוגיה - אהבה חופשית, אחת או אחד בשביל כולנו באוהל, בשדה או ברפת. 


ליל-העשרים-אילן-בשור2.jpg
ליל העשרים (צילום: אילן בשור)


הבגרות והפצעים

הם היו בני 18-20 אותם חלוצים נלהבים, או כבר מאוכזבים, ובוודאי מפוחדים או מבוהלים מגודל המשימה. כמוהם, אבי ז״ל היה ״מנהיג התנועה״ כבר בנעוריו ובן 18 כשעלה לעבוד בפרדסים ובחולות. אני מכיר ממנו ומאמי ז״ל, את התקווה, את הרעיון, את האכזבה. 

זו הבגרות והפצעים שסובול תיאר, הרצינות המדהימה בלהט הוויכוחים. כיבוש יצר, קנאה, קולקטיביות - כלים אכזריים לחזון מופלא. אבל בהצגה החדשה של תיאטרון חיפה, המינון וההדגשה של הבמאית נועה רבן ושל הקבוצה ״החיפאית״ הם נכנעים לפיתוי של הדגש על הצעיר, על הילדותי והנאיבי בעיצוב הדמויות, על המיניות, ואפילו במחוות של זמננו.

עד כדי כך שבצאתנו מההצגה שאלתי את עצמי, והיו מי שניגשו ושאלו אותי, ואף מי שכבר ניהלו ויכוחים על השאלה, האם רבן קיצצה טקסטים ובכך הפרה את האיזון בין האנושי ללאומי, מתוך כוונה להראות לנו, כפי שאמרה כאן בראיון לטל גורדון, ואף בדברים שכתבה לתכניה כי ההצגה שלה היא "עלינו. על חברה במשבר. על משבר הזהות שלנו כחברה. על משבר התרבות בתוכנו. על אי האפשרות של הפרט להאמין בדבר אחד בלי לחוש בספקות". ועוד ועוד.

לכתבתה של טל גורדון

דברים שאולי יכולים להתקבל כהסבר לכך שנוספה בעיבוד של רבן התאבדות של אחד מגיבורי המחזה, הכורע תחת מצוקותיו האישיות, היחס של חבריו, והחשדות הנרמזות למיניותו האחרת. אכן, היו מקרים של התאבדות של חלוצים שנקלעו למצוקת ארץ הגזירה ואובדן הערך האידאולוגי שלה, או המשבר הפרטי-האישי, אבל סובול נמנע מהצגתם במחזה. המצבים האישיים הקשים שהוא מביא נועדו להאיר גם את משא-החזון וגם שפל המועקה האישית. זה ולא הכניעה והשבירה הם הכוח והעוצמה האנושיים שהוא ביקש לתאר. 


   



משחק של זמן

אולי זה הצורך במשהו דרמטי רומנטי משתי נקודות המבט של האישי ושל הרעיוני, ואולי תחושה כנה שזה יחזק את ההיבט של השבר הכפול, הם שגרמו לכך שרבן הוסיפה את התאבדות בפועל במקום המקור הרומז אולי כאפשרות וכאיום שנמנעו. ואולי זו גם ההנמקה למשפט הקצר ״זה מה שיהושע כתב״ הסוגר את ההצגה, מעורר צחוק בקהל והופך את הטקסט שקדם לו מנבואה של סובול להוכחה אקטואלית של רבן:

״עוד מעט נרד מההר בשם כל מיני מילים גדולות שאין להן שום קשר עם מה שקורה אתנו. נצא להילחם בבני אדם אחרים. נבוכים, מדמדמים, בדיוק כמונו. ומי שלא היה כאן הלילה, ליל ה-20 באוקטובר, יוכל לספר אגדות על הדברים שהאמנו בהם. שבשמם יצאנו להילחם בבני אדם. לרשת מקומם. לרשת ארץ. והזמן, ממש כמו ילד קטן שאיננו יודע מה הוא עושה, הוא כבר ישחק בנו את משחקיו".

כך או כך, הצגת ״ליל העשרים״ נהנית מהתלהבותם של שחקני ״החיפאית״ - קרן אור, ארז ביטון, נגבה מאור, מיטל נר, ולדיסלב פסחוביץ, רון ריכטר וארז שהרבני - שעושים את תפקידיהם כקבוצה וכמיטב כשרונותיהם האישיים, ומגישים הצגה צעירה הנהנית גם מתרומתם של מאור צבר מעצב התפאורה והתלבושות, בשיתוף קארין בראונר קומאי, מעצב התאורה זיו וולושין, הכוריאוגרפית סער מגל, והאחראים על המוזיקה אופיר נהרי ומתן ביטון

בסיכום ״ליל העשרים״, גם בעיבודו הנוכחי שב ומתאר את גלגוליהם של מיתוסים, חזון ונבואה אל מציאות בת ימינו.



ליל-העשרים-אילן-בשור4.jpg
ליל העשרים (צילום: אילן בשור)

למועדי מופעים >

23/08/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הצגה מייגעת
שני , (31/08/2016)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע