סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: צבי גורן רילוקיישן - אצל האחות הגדולה
 

 
 
מור, שרף ופרנק הן גם אלו שיזמו את הפקת המחזה המרתק וגייסו את מועדון זאפה, שבו מועלית ההצגה. יוסף אל דרור תרגם לעברית חדה ומדויקת את ההומור המצמרר של ברטלט בדיאלוגים הראשונים ובהמשך כאשר הקומדיה לכאורה הופכת לסיוט מפלצתי, עם קצת מוזיקה של שלומי שבן. המגע הישיר בין הבמה הקטנטנה לקהל היושב ליד שולחנות יוצר מרקם ייחודי, חגיגי, כמו של קמפיין פרסום של מוצר חדש שאת מחירו רק ניתן לשער. "
מחזה אנגלי מבריק הופך את מקום העבודה לזירה אלימה עם קרן מור ויובל שרף


נהלים ווידויים

את המחזה ״רילוקיישן״ כתב מייק ברטלט, אחד היוצרים המרכזיים בתיאטרון-רדיו-טלוויזיה של אנגליה בחמש עשרה השנים מאז שהחל את דרכו ב-2002 בפסטיבל הפרינג׳ באדינבורו ועבר מהצלחה להצלחה שאחד משיאיה הגדולים היה המחזה האפי-עתידי ״רעידות אדמה בלונדון״  מ-1910 שלצערי לא מצא דרכו לתיאטרון הרפרטוארי הישראלי. לעומת זאת המחזה שקדם לו, Cock מ-2009, זכה ועלה בארץ ובהצלחה לפני שלוש שנים ב תיאטרון תהל.

״רילוקיישן״ החל את דרכו ב-2007 כתסכית ששמו Love Contract u וכעבור שנה עלה בעיבוד בימתי ברויאל קורט של לונדון תחת השם Contractions, שפירושו צמצומים (או התכווצויות). העלילה מתנהלת כסדרת מפגשים בין עובדת ובין מנהלת המחלקה למשאבי אנוש בגוף אנונימי שעוסק במכירות. 

ברטלט מתאר מצב שבו עובדים נאלצים למלא הצהרות על קיום נהלים ולדווח על סטיות, עם דגש על קשרים אינטימיים בין עובדים ועובדות, מנהלי מחלקות וכו׳. וכבר מלכתחילה נוצר הרושם שאין צורך בהצהרות כי ״האחות הגדולה״ יודעת הכל, והיא מומחית בהולכת העובדת הצעירה לווידויים על יחסיה עם מנהל המחלקה שלה.


רילוקיישן-דניאל-קמינסקי.jpg
רילוקיישן (צילום: דניאל קמינסקי)


מהאבסורדי אל הטרגי

בכל מפגש היא פורשת רשת ולוכדת את העובדת, באי התאמת פרטים לאלה שכבר סחטה מהגבר, שהיא מגלה אותו (וזאת הסיבה לשם ״רילוקיישן״ שניתן למחזה בהצגה הזאת, שפירושו הצבה בסניף אחר או בתפקיד אחר), ואגב כך הופכת את שניהם לאבק-אדם. השאלה שהמחזה מציב היא מהו הגבול, עד היכן ובאילו אמצעים יכול או רשאי המעסיק לחדור אל הפרטי והאישי של העובד? ומה הוא המחיר של הפחד מפני אבטלה או פיטורין?

הבימוי המצוין של מור פרנק היטיב לבנות את המעבר מהמצחיק אל קור מצמית, מהמציאותי האבסורדי אל הטרגי. היא מעצבת כל פגישה בין השתיים כתהליך שיש בו מרכיבים ענייניים לכאורה, עם סדקים של אלימות וארוטיות.

קרן מור, קרה כמנהלת מחושבת, שלא הייתי רוצה לשבת מולה, ומפגישה לפגישה היא מעצימה במשחקה את המטען הנפיץ והמאיים של הדמות, ואפילו כשהיא עצמה נדמית כעל סף שבירה. יובל שרף נוגעת ללב במשחקה העדין והנשבר כאמה, העובדת שתעשה הכל כדי לא לאבד את מקום העבודה.

מור, שרף ופרנק הן גם אלו שיזמו את הפקת המחזה המרתק וגייסו את מועדון זאפה, שבו מועלית ההצגה. יוסף אל דרור תרגם לעברית חדה ומדויקת את ההומור המצמרר של ברטלט בדיאלוגים הראשונים ובהמשך כאשר הקומדיה לכאורה הופכת לסיוט מפלצתי, עם קצת מוזיקה של שלומי שבן.

המגע הישיר בין הבמה הקטנטנה לקהל היושב ליד שולחנות יוצר מרקם ייחודי, חגיגי, כמו של קמפיין פרסום של מוצר חדש שאת מחירו רק ניתן לשער.


למועדי מופעים >

04/09/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע