סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן אבודים ביונקרס - הגטו הפרטי
 

 
 
ניל סיימון זכה בפוליצר עבור 'אבודים ביונקרס', והיה גאה בכך שהצליח להפתיע את עמיתיו, חבריו ובני משפחתו שהתרגלו לראות אותו 'כמי שכותב קומדיות קלילות, אבל אני ידעתי שיש בי יותר מכך'. המחזה איננו אוטוביוגרפי, אבל יש בו מטען של חוויות-התבוננות, והתוצאה היא שהמשפחה שהוא מעלה על הבמה היא אוסף של שברי אדם, או אף גרוע מזה."
ליאת גורן ושירי גדני זוכות בגדול בהפקת תיאטרון ב״ש של מחזה ״שונה״ מאת ניל סיימון


שלושה דורות באמריקה

ניל סיימון זכה בפרס פוליצר עבור מחזהו "אבודים ביונקרס", והוא גאה בכך שהצליח להפתיע את עמיתיו, חבריו ובני משפחתו שהתרגלו לראות אותו ״כמי שכותב קומדיות קלילות, אבל אני ידעתי שיש בי יותר מכך״, כפי שאמר בראיון שש שנים אחרי שהמחזה עלה לראשונה ב-1991.

כעדותו באותו ראיון, המחזה איננו אוטוביוגרפי ואף אחת מהדמויות המאכלסות אותו איננה דימוי בימתי של מי מבני משפחתו. אבל, כדבריו, יש במחזה מטען של חוויות-התבוננות, והתוצאה היא שהמשפחה שהוא מעלה על הבמה היא אוסף של שברי אדם, או אף גרוע מזה. 

חוויית האוטוביוגרפיה שלו היא אולי האופטימיות האנושית שלו שאותה הוא מבטא באמצעות שני ילדים - הדור השלישי של מהגרים מגרמניה של תחילת המאה ה-20. שני אלה, בני 15 ו-13 שנולדו בארה״ב, מסמלים בבירור את התקווה לאדם טוב יותר, גם יותר מבני הדור השני שעדיין נושאים את עול ההורים וצלקות החינוך שקיבלו מהם.

אבודים-ביונקרס-מעיין-קאופמן.jpg
"אבודים ביונקרס" (צילום: מעיין קאופמן)


אבל המחזה, למרות הפרס היוקרתי, ולמרות מה שאפשר להיאחז בו, אינו מהמשובחים שבאוצר מחזותיו של סיימון, ואפילו נעדרים ממנו סממניה היהודיים של המשפחה שאותה הוא מתאר. השעה הראשונה שלו הייתה מרוויחה אם היו מקצצים אותה למחציתה. השחור היה אז תופס את המקום הראוי לו ואף יותר מזה, והחיבור למה שמתרחש במערכה השנייה היה חזק יותר.




סבתא יש רק אחת

העלילה, המתרחשת ב-1942, מספרת על שני נכדים שנקלעים שלא ברצונם לבית סבתם, אישה מרה וממררת, קשה וקרה כפלדה. היא נאלצת לקבל אותם משום שבנה (אביהם) התאלמן לא מכבר, נקלע לחובות בגין הטיפול הרפואי שניתן לאשתו המנוחה, ועליו לצאת לדרכים לגייס סכום גדול תוך עשרה חודשים.

עם הסבתא גרה גם בלה, דודתם של הילדים, שוקקת חיים, אך ילדותית מאוד, מאבדת ריכוז במהירות, שוכחת, אך מודעת לחולשותיה, הנדמית כ״משוגעת״ או כסובלת מפיגור שכלי, ומחפשת דרך להיות אישה מלאה - עם בעל, ילדים ומחוץ לטווח שלטונה של האם. באחד הלילות מגיע גם דודם לואי, מאפיונר בעל רגישות מיוחדת לאמו, לאחותו ולשני אחייניו. 

בואו מצטרף למהלך דרמטי של בלה כנקודת השבר של העלילה, שמביאה עוד אחות, גרטי, שאיננה מסוגלת לדבר בלי להיחנק. זה קורה כאשר הדרמה הגדולה היחידה במחזה מתרחשת לקראת סופו, כאשר בלה מבשרת על קשר רומנטי והצעת נישואין, ונוכח שתיקתה של אמה, היא מטיחה בה אמת כואבת על דרכה עם ילדיה ונוקשותה.




אבודים ביונקרס (תמונת יחסי ציבור)




משפחה שכזאת

הצגת ״אבודים ביונקרס״ בתיאטרון באר שבע עולה בבימוי ובתרגום המצוינים של מיכה לבינסון, החוזר לתיאטרון הרפרטוארי אחרי הפסקה ארוכה שבמהלכה ניהל את בית הספר למשחק בית צבי, ואף הופיע בסרט ״הערת שוליים״. לבינסון הדגיש את המרקם המשפחתי המובהק של המחזה, ואת המרכזיות של המפגש בין שתי תקופות חיים קשות: זו שהייתה בגרמניה וממנה יצאה הסבתא, וזו שהיא פגשה באמריקה המובטחת.

ליאת גורן היא הסבתא, זקופה, גאה, שותקת ומתבוננת בעיני נץ על הסובב אותה. הדומיננטיות של משחקה העצור באה לידי ביטוי מצוין עם מעט הטקסט של השעה הראשונה, זעקת כאב אחת, והשבירה של הסיום. הבימוי הדגיש מצוין את הניגוד בינה לבין הצאצאים, אך בה בעת גם את הזיקה המיוחדת שנוצרת, בעל כורחם, בין הסבתא הזאת ושני נכדיה, שאותם מגלמים בחיוניות טובה ניר פרץ ואדם שנל.

שירי גדני היא כל מה שניל סיימון יכול היה לחלום עליו כשכתב את תפקידה של בלה. היא ילדה, כפי שאמה מסבירה לה, שממשיכה לחוות את הילדות ואת החלומות. גדני תוססת בחיוניות ואופטימיות, וככל שהיא קומיקאית נפלאה, בתמונות הדרמטיות משחקה מתמקד בכאב של המודעות לגורל שנועד לה והיא נוגעת ללב בעיצוב המסירות שלה לאמה. 

אבודים-ביונקרס-2מעיין-קאופמ.jpg
"אבודים ביונקרס" (צילום: מעיין קאופמן)

אורן כהן מביא משב רוח מרענן כלואי, שעושה עסקים אפלים בשרות המאפיה ובה בעת דואג לאמו ולאחותו, כמו גם לצמד האחיינים שהוא מהפנט בקסמיו. אודי בן דוד מיטיב לעצב את אביהם שפחדיו מן הסבתא מקפיאים את אישיותו, ואדווה עדני מפיקה את מלוא הפוטנציאל הקומי של האחות השנייה והפגם בדיבור שלה.

מסגרת החיים הנוקשה באה לידי ביטוי בתפאורה המסיבית-תקופתית שעיצבה נטע הקר, עם קטעי וידאו ארט תקופתיים שעיצב אדם לבינסון והוקרנו במעברי הזמן שחלף בין התמונות. את התאורה עיצבה עדי שמרוני, ואת התלבושות המותאמות לתקופה עיצבה סבטלנה ברגר, ואפילו בהגזמה בכל הנוגע למלתחה המגוונת של בלה. המוזיקה של אלדד לידור הטעימה את הדרמה המחלחלת במשפחה, כרקע למעטה הקומי של סיימון את לבינסון.

בסיכומה הצגת ״אבודים ביונקרס״ מצטרפת לרפרטואר ההצגות המצוינות של תיאטרון באר שבע, וכמוהן מעוררת את תחושת ״הטעם של עוד״.

למועדי מופעים >

29/11/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע