תיאטרון - אריאל כהן חוגג את רובינשטיין

התחרות הבינלאומית ה-17 לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין חוזרת למתכונת רגילה. מנהל התחרות אריאל כהן מתרגש

כושר המצאה מרשים

ב-14 במרץ תיפתח תחרות רובינשטיין ה-17 לפסנתר, באירוע שהוא למעשה חזרה למתכונתה המוכרת של התחרות - כל השלבים יתקיימו בתל אביב, באולם רקנאטי במוזיאון תל אביב לאמנות ובהיכל התרבות. מנהל התחרות, אריאל כהן, נדרש בשנה שעברה להפגין יכולת המצאה כדי להתגבר על מגיפת הקורונה, וקיים את שלבי הסינון במוקדים שונים בישראל, באירופה (לייפציג ולונדון), בארה"ב (ניו יורק) ובאסיה (בייג'ין).

"השנה", מבטיח כהן, "התחרות אמנם מתקיימת בעיר אחת, אבל תהיה שופעת אטרקציות. אירוע הפתיחה, למשל, שהוא התרומה המקומית, אם תרצו, לחגיגות סרגי רחמנינוב בעולם - 150 שנה להולדתו ו-80 שנה למותו. באירוע ינגנו זוכי תחרויות את כל היצירות שחיבר רחמנינוב לפסנתר ולתזמורת, הווה אומר את ארבעת הקונצ'רטות ואת הרפסודיה על נושא של פגניני. בקונצרטים האלה תצטרף לאירועי התחרות התזמורת הסימפונית ירושלים וינצח עליה המנצח הפולני פאבל פשיטוצקי שמחובר לתזמורת ארתור רובינשטיין בלודז', פולין ולמעשה כבר ביקר בישראל וניצח על תזמורות חיפה וירושלים.

אריאל כהן, צילום: נילי אהרונסון

"עוד אירוע מוזיקלי שאינו חלק אינטגרלי של התחרות", ממשיך כהן, "הוא רסיטל של הפסנתרן יבגני קיסין ב-28 במרץ שכולל פנטזיה ופוגה של באך, סונטה מוקדמת של מוצרט, פולונז של שופן, ושמונה יצירות של רחמנינוב. לקראת ההופעה המתוכננת שלח קיסין את הטקסט הבא: 'ארתור רובינשטיין נמנה עם הגיבורים שלי, כאחד מגדולי הפסנתרנים בהיסטוריה שאמנותו קרובה לליבי וכאדם יוצא דופן: איש עולם אמיתי ובה בעת יהודי גאה ותומך של ישראל. למרות שמעולם לא השתתפתי בתחרויות, יש לי יחסים ממושכים עם תחרות ארתור רובינשטיין. רסיטל הסולו הראשון שלי בישראל, בשנת 1994, היה לטובת התחרות הזו. במשך שנים רבות הייתי חבר טוב של מייסד התחרות והמנהל הראשון יאן (יאשה) ביסטריצקי. בילינו הרבה זמן יחד בכל העולם, ואני תמיד מוקיר את הרגעים האלה. זה נפלא שתחרות ארתור רובינשטיין ממשיכה להתקיים ולפרוח, ואני שמח לנגן קונצרט נוסף לטובת התחרות'".

ארתור רובינשטיין, צילום: יעקב אבירם

מיטב השופטים והמתחרים

"מה שמאוד הרשים אותי הפעם," אומר אריאל כהן, "היא הרמה יוצאת הדופן של כל המתחרים, שאילצה אותנו להגדיל את מספר המשתתפים. נותרנו עם 39 מתחרים, אבל מסיבות שונות ישתתפו בסופו של דבר בתחרות 33 פסנתרנים, בין היתר מתחרָה ממרוקו, שכבר מעוררת סקרנות. הנוכחות מגוונת - מתחרים מגיעים מגרמניה, קנדה, איטליה, יפן, גיאורגיה, צרפת, רוסיה, דרום קוריאה, פולין, הולנד, יוון, ארה"ב, תורכיה, סין, אנגליה, ניו זילנד ולא פחות מחמישה ישראלים. צעירי המתחרים הם בני 18 והמבוגרים בני 32. הגיל הממוצע, שהוא, למען האמת, די חסר משמעות בתחרות שבודקת את היכולות של המתחרה הבודד, הוא בערך 24.

"חבר השופטים כולל שמות מוכרים היטב ובהם הישראלים אריה ורדי (יו"ר), תייסיר אליאס, אסף זוהר ויוכבד קפלינסקי, ישראלית מארה"ב. שופטים מגיעים מקנדה, מארה"ב, מאנגליה מפולין, מיפן ומסין - כולם שמות מאוד מוכרים בעולם הפסנתרנות או נכון יותר בעולם תחרויות הפסנתר".

התרשמת מן הרמה הגבוהה של המתחרים, האם זה אומר עבודה קשה יותר לשופטים?

"עוד לפני השופטים נערכת ועדת הסינון שזהות חבריה חסויה. היא הראשונה הבודקת את המועמדים".

ומועמדים מגיעים לפי?

"לפי קורות החיים והרֶקוֺרד. ויש גם המלצות, אלא שלאלה האחרונות תמיד מתייחסים בכבדהו וחשדהו".

אריה ורדי, צילום: זיו קורן

"הקשבתי לכל המועמדים"

בוא נרחיב את המשמעות של רקורד

"הכוונה להופעות ברסיטלים, נגינה כסולנים עם תזמורות. צריך לזכור שהשם המלא של התחרות באנגלית הוא Arthur Rubinstein Master Competition, כלומר לא מדובר כאן בפסנתרנים מתחילים. מי שמתקבלים לתחרות הם כבר מאסטרים, אמנים, אנשים עם ניסיון שמסוגלים להתחיל מיד קריירה".

אז ועדת המיון או הסינון מתרשמת מן הנתונים ולא בהכרח מהקשבה להקלטות של המתחרים?

"אנחנו לא מחייבים לשלוח הקלטות ולא מחייבים את השופטים להקשיב. למען האמת כל אחד יכול להקשיב למתחרים מאחר שאנחנו בעידן שבו הקלטות של כולם זמינות. אני הקשבתי לכל המתחרים שהתקבלו ולכן אני מדבר על הרמה הגבוהה של התחרות. עם זאת, כאשר מישהו מוועדת הסינון רוצה להקשיב למתחרים הוא כמובן יכול. זה קורה כאשר חבר ועדה מתלבט, או כאשר קורות החיים נראים לו לא תואמים את האמן - למשל ניסיון שלכאורה אינו תואם את גיל המועמד.

"או להיפך, כשנגן נראה צעיר והוא מנגן פנטסטי ואסור להחמיץ אותו. הרוב שלחו קישורים ומי שרצה להקשיב הקשיב. אני כאמור הקשבתי לכולם וזאת בעיקר כדי למנוע מצב שמישהו מנגן מדהים וכולם פספסו אותו כי לא הקשיבו לו וקורות החיים שלו לא נראים טוב".

יבגני קיסין, צילום: דניאל ברישניקוב Daniil Baryshnikov

סוס המלחמה של ארתור רובינשטיין

מה על יצירת החובה?

"הצענו למתחרים לבחור אחת משלוש יצירות חובה, כולן יצירות ישראליות: יצירה של ירון גוטפריד, יצירה של מארק לברי ויצירה של טל חיים סמנון. יצא שכל שלוש היצירות קשורות, בדרך זו או אחרת, למבנה של נושא ווריאציות. מבדיקה בדפי המתחרים עולה שמכלל שלושים ושלושה המתחרים 23 בחרו ביצירה של טל חיים סמנון, חמישה ביצירה של ירון גוטפריד ועוד חמישה ביצירה של מרק לברי".

חידושים נוספים שיהיו הפעם?

"ישנו חידוש בשלב היצירות הקאמריות. בעבר בשלב הזה נכללו יצירות לשלישיית פסנתר: כינור ופסנתר, כינור וצ'לו, או לפסנתר ולרביעיית כלי קשת. הפעם תהיינה יצירות לפסנתר ולכלי נשיפה, כשהמבחר כולל יצירות של מוצרט, בטהובן, ברהמס, רימסקי-קורסקוב ופרדיננד ריס (מלחין שהיה תלמידו וחברו של בטהובן, י"ש). לשלב הזה בתחרות גייסנו נבחרת של נגנים ישראלים מעולים: החלילן בועז מאירוביץ', האבובן דודוכרמל, הקלרניתן רון זלקה, נגן הבסון מור בירון, הקרנן זאבוש זמפלני, והצ'לן הרן מלצר.

"לרפרטואר הקאמרי התזמורתי הוספנו שני קונצ'רטות של יוהן נפומוק הומל, מלחין אוסטרי שפעל באירופה בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ועד כתיבת הדברים איש מבין המתחרים לא בחר יצירה שלו. בשלב הזה תצטרף לתחרות תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים ועליה ינצח אבנר בירון".

"בשלב האחרון," מציין אריאל כהן, "עם התזמורת הפילהרמונית, שעליה ינצח יואל לוי, הוספנו את הקונצ'רטות מס' 2 ומס' 5 של סן סאנס." הקונצ'רטו מס' 2 הוא לא רק להיט שסוחף את הקהל מן הצלילים הראשונים. זו היצירה שארתור רובינשטיין קרא לה 'סוס המלחמה שלי'. רובינשטיין, אגב, ניגן את היצירה כשהיה בן 17, כשהמלחין עצמו נכח באולם ומאז שב לרכוב על הסוס הזה פעמים רבות. בתחרות הקרובה רק מתחרה אחת בחרה בקונצ'רטו הזה, יסוקו פורומי מיפן. כמובן שהיא תצטרך לצלוח את השלבים המוקדמים כדי שנשמע את היצירה בתחרות".

התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור

"כמו בענפי ספורט אחרים, הקהל צובע את האווירה"

על כוח המשיכה של תחרות רובינשטיין נאמר כבר לא מעט בשנים עברו. מתחרים מופתעים מאוד כשהם נכנסים כבר בשלב המוקדם של התחרות שהוא רסיטל הנמשך כ-40 דקות, ומוצאים אולם מלא קהל. מדובר באולם רקנאטי במוזיאון תל אביב, כלומר יותר מחמש מאות מאזינים. מכאן ואילך התכנים מוכרים – השידורים, המעקב, ובעיקר מעורבות הקהל, השיחות בהפסקות, הנאמנויות למתחרה זה או אחר - כל אלה צובעים את הייחודיות של התחרות. בסופו של דבר מדובר בתחרות וכמו בתחרויות בענפי ספורט שונים הקהל צובע את האווירה.

"האווירה הייחודית של תחרות רובינשטיין הופכת אותה לאטרקטיבית לקהל מכל מקום ובכל גיל", מוסיף אריאל כהן. "הקהל תומך ומעודד את המתחרים באווירה של פסטיבל או קרנבל, מתווכח בהפסקות על רמת הביצוע והייחוד של כל מתחרה, ומשתתף בבחירת 'אהוב הקהל' בשלב הגמר.

"קהילת המתנדבים של התחרות זוכה להיכרות קרובה יותר עם המתחרים ועם השופטים - הם מלווים אותם לקונצרטים, מארחים אותם בפעילות חברתית, דואגים לשופטים בהפסקות ומסייעים לצוות התחרות בעניינים ארגוניים שונים. לא מדובר בתרומה כספית", מדגיש כהן, "אלא בפעילות מעשית. אני רואה במתנדבים שגרירי התחרות בקהילה. אנחנו מרחיבים כעת את חוג המתנדבים ומזמינים את המעוניינים להצטרף".

לרכישת כרטיסים: באתר עמותת רובינשטיין ובטל': 054-760-65-25

להזמנת כרטיסים