פסטיבל לקירוב לבבות

בימים אלו של מחלוקת, פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" ממשיך לפעול כדי לקרב לבבות וליצור גשרים בין דתיים לחילוניים, בין מזרח ומערב, בין ישן וחדש ובין העממי והאקדמי. 

הפסטיבל בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי, ובשיתוף פעולה עם מחלקה למוזיקה ומרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן, נותן במה למוזיקה יהודית איכותית באשר היא ללא משוא פנים של סגנון אחד על פני האחר. מתוך גישה מקרבת זו הפסטיבל מתקיים הן פיזית, במחלקה למוזיקה, במחירים סמליים והן דיגיטלית, ללא עלות. 

מוזיקה מטבעה חוצה גבולות ויכולה לחבר בין תרבויות שונות. מעצם קיום מופעי הפסטיבל בסביבה שאינה משויכת באופן כלשהו לעדה או תפוצה כלשהי, הוא מזמין את הקהל הרחב לקחת חלק, להכיר ולהתחבר לתפוצות השונות ולתת תחושה של אחדות ושייכות לכל הגוונים השונים. לא חייבים להשתייך, כדאי להכיר. כדי להנגיש את המוזיקה של התפוצות השונות תתקיימנה גם הרצאות מקדימות לחלק מן הקונצרטים, שיעזרו להבין טוב יותר את השפות המוזיקליות השונות של התפוצות השונות וליהנות מהן. 




אורחי הפסטיבל מהארץ ומחו"ל

אורחי הפסטיבל מחו"ל הם זמר הקונטרה-טנור דורון שלייפר ונגנית הצ'מבלו קורינה מרטי משוויץ, שיחברו לטל ארבל ואופירה זכאי, נגניות מוזיקה עתיקה בינלאומיות שמרכז פעילותן  בישראל לקונצרט "על אדמת נכר''. קונצרט זה ישלב בין הלחנים העתיקים ביותר במוזיקה של יהודי אירופה, אשר חלקם הגיעו לידינו דרך מסורות בעל פה וחלק בכתבי יד, ביחד עם קטעים אינסטרומנטליים מאותה הסביבה בכלים אותנטיים ששוחזרו על פי תיאורים מאותה התקופה.

כמו כן יתארח בפסטיבל הרכב "אל'פאדו" הפורטוגלי-ישראלי. ההרכב שר בשפת הלאדינו כשהמוזיקה שלו מושפעת מסגנונות מוזיקליים מקומיים שונים כגון פאדו ופלמנקו בצד מוזיקה אפריקאית וברזילאית אשר משולבים גם הם בעבודת ההרכב. יופייה של המוזיקה הזו מוגש עתה לקהלים חדשים ברחבי העולם.

בפסטיבל תשתתף גם תזמורת "פירקת אל נור" בשני קונצרטים: האחד פיוטים משירת הבקשות החלבית והשני מהמסורת המצרית. קונצרט נוסף בפסטיבל הוא "כיסופים לירושלים", אשר יכלול פיוטים מאיראן (מורין נהדר), תוניסיה (מעין ליניק), בוכרה (אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב) בולגריה (דורה גלאור) וגיאורגיה (להקת קולן). אורחת מיוחדת: רוחמה רז (ירושלים של זהב).

לפני חלק מהקונצרטים תתקיים הרצאה אקדמאית קצרה על נושא הקונצרט. המרצים: פרופ' אדוין סרוסי, אורית פרלמן ורוני איש-רן. הפסטיבל יכלול גם תהלוכת כלייזמר ברחבי הקמפוס, ולאחריה קונצרט של הרכב הכלייזמר "פולקעס" המשלב בין כלי נשיפה לכלי הקשה. בפתח הפסטיבל משולבות גם סדנה של פיוטי יהודי קוצ'ין (טובה קסטיאל) והרצאה על טרנד הפיוטים במוזיקה הישראלית הקלה (ד"ר נעמי כהן צנטנר). ההשתתפות בכל ההרצאות והסדנאות בפסטיבל ללא עלות.

https://www.youtube.com/watch?v=Sq9RMmiHVKs

יום שני 15 במאי 2023
12:00 -  פיוטי קוצ'ין בסימן מהולל / טובה קסטיאל (חדר 108). כניסה חופשית
14:00 - טרנד הפיוט במוזיקה הישראלית / ד"ר נעמי כהן צנטנר (חדר 108). כניסה חופשית
17:30 - דברי פתיחה ד"ר יואל גרינברג וד"ר יובל רבין   
  17:45 - הרצאת קדם קונצרט - פרופ' אדוין סרוסי (האוניברסיטה העברית בירושלים). כניסה חופשית  
18:30 - "על אדמת נכר'' - מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוזיקה של יהודי אירופה (לפיוטים ולריקודים) שוויץ/ישראל קורינה מרטי, דורון שלייפר, אופירה זכאי וטל ארבל. בתשלום. כיסופים לירושלים  – בתשלום
19:45 - התכנסות וכיבוד   
20:00 - ברכות  – פרופ' אמנון אלבק רקטור האוניברסיטה, וד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן. פיוטים מאיראן (מורין נהדר), תוניסיה (מעין ליניק), בוכרה (אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב) בולגריה (דורה גלאור) וגיאורגיה (להקת קולן). אורחת מיוחדת- רוחמה רז (ירושלים של זהב) 

יום שלישי 16 במאי 2023
17:00 - תהלוכת כלייזמר פתוחה בקמפוס עם הרכב "פולקעס"
18:30 - קונצרט כלייזמר - הרכב "פולקעס". בתשלום
19:45 -  שירת הלדינו מהבלקן עד מרוקו – – אורית פרלמן. כניסה חופשית
20:30 - הלאדינו חוזר הביתה -הרכב אל'פאדו מפורטוגל. בתשלום 



אל פאדו, צילום: פאולו מרטיניו


יום רביעי 17 במאי 2023
18:00 – על המסורות המצרית והחלבית של הפיוטים - רוני איש-רן. כניסה חופשית
19:00 -  שירת הבקשות החלבית (פירקת אלנור). בתשלום 
20:30  -  פיוטים לירושלים/המסורת המצרית (פירקת אלנור). בתשלום 

https://www.youtube.com/watch?v=GIlFLD0AjVU

12:00 - פיוטי קוצ'ין בסימן מהולל / טובה קסטיאל (חדר 108). כניסה חופשית
החלק הראשון של הסדנא יעסוק בהדגמה מתוך ספר הפיוטים "ארשת שפתינו", פיוטים שהושפעו מהגירות שונות לקוצ'ין. החלק השני יתמקד ב-2  פיוטים: " קומו ברינה", ובעיקר בפיוט "מהולל": הכרת הלחן, מדרש פיוט, ולבסוף לימוד הפיוט ושירה בצוותא. טובה קשטיאל אהרון  ילידת קוצ'ין, היא פייטנית לומדת פיוטים ממסורות שונות של עם ישראל  בקבוצת ירושלים.  בקצב איטי ומתמשך מלמדת פיוטים של מסורת קוצ'ין בקבוצות שונות בארץ בתמיכת ארגון "קהילות שרות פיוט וניגון", רוב פעילותה מתמקדת בהפקת תוצרים לשימור מורשת הקהילה לדורות הבאים . הם כוללים  כתיבת מאמרים, ספרים, הרצאות הופעות במסגרת אירועים של הקהילה. טובה הפיקה אלבום פיוטים  בסיוע "מועצה אזורית מטה יהודה" לרגל 60 שנות עליית יהודי קוצ'ין ואלבום של שירת נשים בשפת מאליאלם בהפקה עצמית, כמו כן כתבה את הספר "קול השורשים" על הווי העדה  טקסיה ומנהגיה.


14:00- טרנד הפיוט במוזיקה הישראלית/ ד"ר נעמי כהן צנטנר (חדר 108). כניסה חופשית
בשנת 2005 החלה נוכחות גוברת והולכת של פיוטים פאראליטורגיים המתנהגים כשירים פופולריים בתעשיית המוזיקה הישראלית. מדובר היה בשירה דתית מולחנת בסגנונות העכשויים ביותר, אם בעיבודים עדכניים ללחנים מוכרים של פיוטים ממסורות ישראל (בעיקר של עדות המזרח) ואם בלחנים חדשים שהולחנו לפיוטים אלה. הגידול במספר השירים המבוססים על פיוטים במרחב הציבורי הלא דתי הביא לכך שכמעט כל אומן ישראלי המכבד את עצמו נענה לאתגר "טרנד הפיוט". במשך עשור וחצי זמרות וזמרים רבים הוציאו שירים ואלבומים המוקדשים לשירת הקודש היהודית לאורך הדורות במעטה אישי ורלוונטי.

נוכחותה של מוזיקה דתית בשידורי הרדיו והטלויזיה בישראל אינה חדשה. כבר בשנות ה60 ג'ו עמר הופיע והתפרסם עם ביצועו ל"שלום לך דודי" מאת הפייטן רבי שלמה איבן גבירול. מאידך להקת הנח"ל הופיעה עם ביצוע משלה ללחנו הידוע של החזן שמואל מלבסקי "הבן יקיר לי". אם כך מה מייחד את טרנד הפיוט שהתרחש כארבעים שנה מאוחר יותר? האם ניתו לומר כיום כי האם טרנד הפיוט הסתיים? או שמא רק שינה צורה? בהרצאה נבחן את הרקע התרבותי והמוזיקלי לתופעה זו ונאפיין אותה בעזרת דוגמאות מוזיקליות וקטעי וידיאו. ד"ר נעמי כהן צנטנר היא מרצה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן החוקרת מוזיקה יהודית ומוזיקה פופולרית ישראלית. מחקריה עסקו במוזיקה במרחב הביתי בקרב יהודים אשכנזים, בליטורגיה ישראלית המשלבת בין מרחבי צליל  של אשכנזים ושל ספרדים ולאחרונה, בפרקטיקות מוזיקליות חדשות בקרב נשים דתיות בישראל.


17:30 - דברי פתיחה /ד"ר יואל גרינברג וד"ר יובל רבין  

17:45 - הרצאת קדם קונצרט- פרופ' אדוין סרוסי (האוניברסיטה העברית בירושלים). כניסה חופשית
פרופ' אדווין סרוסי מופקד על הקתדרה למוזיקולוגיה על שם עמנואל אלכסנדר באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל המרכז לחקר המוזיקה היהודית באותו המוסד. חתן פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום המוזיקולוגיה. מחקריו מתמקדים בתרבויות המוזיקליות הדתיות והחילוניות של הים התיכון והמזרח התיכון, ביחסי גומלין בין תרבויות יהודיות ואסלאמיות (במיוחד בסוגות של מוזיקת אמנות), בשירה בלדינו ובמוזיקה הפופולרית בישראל.

18:30  - "על אדמת נכר'' - מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוזיקה של יהודי אירופה(לפיוטים ולריקודים) שוויץ/ישראל קורינה מרטי, דורון שלייפר, אופירה זכאי וטל ארבל. בתשלום.

הרצאה קדם קונצרט "עבר שימושי": בין שחזור ליצירה במוזיקה של היהודים כיום/פרופ' אדוין סרוסי
מה קוסם לנו כל כך בעבר? מה יש בו שאין בהווה? נוכחותו של העבר המוזיקלי של היהודים בהווה, או ליתר דיוק הניסיונות לשחזור קולות יהודים מימים עברו בהיעדר תיעוד מוזיקלי ממשי, היא תופעה אופיינית למודרנה היהודית. דווקא הערפל הצלילי שנגרם על ידי העדר (כמעט) מלא של תווי או הקלטות של מוזיקה יהודית עד המאה ה-19 (באירופה) והמאה ה-20 (צפון אפריקה ובמזרח התיכון) מסית את תשומת לבנו למסורות העשירות שבעל פה. מקור עיקרי זה נושא בוודאי הדים מן העבר, אך האישור לכך מחייב הצלבות מורכבות בין צלילים מן ההווה עם חומרים ספרותיים נדירים. החייאת העבר המוזיקלי על בסיס הצלבות אלו תוך גיוס הכישרון האמנותי של יוצרים צעירים בהווה הוא סוד הקסם של הקונצרט שלפנינו.

קונצרט מוזיקה עתיקה
קורינה מארטי ודורון שלייפר פועלים יחדיו מזה שנים כחלק מאנסמבל "לה מורה" שבסיסו בבאזל וגם כדואו עצמאי. התמחותם במוזיקה עתיקה הביאה אותם לשיתופי פעולה רבים עם אופירה זכאי וטל ארבל , והפעם הם גאים להעלות יחדיו תכנית של מוזיקה מימי הביניים ומהרנסנס. התכנית ''על אדמת נכר'' משלבת מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוזיקה של יהודי אירופה, אשר חלקם הגיעו לידינו דרך מסורות בעל פה וחלק בכתבי יד, ביחד עם קטעים אינסטרומנטלים מאותה תקופה.



דורון שלייפר, צילום: עילם רותם


כיסופים לירושלים – בתשלום

19:45 - התכנסות וכיבוד   

20:00-  ברכות  –פרופ' אמנון אלבק רקטור האוניברסיטה, וד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן
פיוטים מאיראן (מורין נהדר), תוניסיה (מעין ליניק), בוכרה (אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב) בולגריה (דורה גלאור) וגיאורגיה (להקת קולן). אורחת מיוחדת- רוחמה רז (ירושלים של זהב). מופע מיוחד של אומר וצלילים, שירה ומראות המוקדש לירושלים. לכל אורך הדורות שימשה ירושלים כמוקד משיכה רוחני ותרבותי  עבור העם היהודי ועבור בני הדתות האחרות. עוד מימי בית המקדש, עת נקבצו ובאו יהודים מכל קצוות הארץ שלוש פעמים בשנה, כדי לשמוע את שירתם הרוחנית ואת נגינתם האלוהית של הלויים בבית המקדש, דרך דוד המלך וגדולי המשוררים העבריים בספרד ופייטני קהילות ישראל, שביטאו בשירתם את מעמדה הרם של ירושלים, כמוקד לכמיהה וכיסופים של העם היהודי לשוב למולדתו ולציון בפרט, ועד למשוררים/ות ומלחינים/ות בני זמננו כמו: נעמי שמר ואביהו מדינה.

במופע זה ישירו אמנים ואמניות ממיטב הפיוטים והשירים, שהוקדשו לירושלים, במגוון של סגנונות מוזיקליים ולחנים וממספר מסורות ישראל. את המופע יפתח ד״ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, ופרופ' אמנון אלבק, רקטור האוניברסיטה יישא דברי ברכה. אמנית אורחת – רוחמה רז, הזמרת מורין נהדר - מסורת איראן, הזמרת דורה גלאור- מסורת בולגריה, הזמרת אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב- מסורת בוכרה, הזמרת מעיין ליניק - מסורת תוניסיה ולהקת קולן - מסורת גיאורגיה. המופע בהנחיית חוקרת התרבות והמשוררת, גב' שירה אוחיון. לפני המופע יברך ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן ויוזם סדרת המופעים "הכיסופים לירושלים בשירת קהילות ישראל".


מורין נהדר, צילום: אילן בשור


יום שלישי 16 במאי 2023

בראשית המאה העשרים גם החלה עליה של יהודים מהעיר חלב שבסוריה אשר מביאים איתם לירושלים מסורת ענפה ועשירה של פיוטים ובתוך כך את מנהג שירת הבקשות הנשענת גם היא על יסודות המוזיקה הערבית. כל זאת יחד דוחק סגנונות קדומים יותר במסורת הירושלמית כגון הספרדי, הפרסי והטורקי אל שולי המסורת הירושלמית ויוצר דפוס לפיו  החזן-פייטן ה"ספרדי" הינו מומחה במוזיקה ערבית -על הרפרטואר העשיר שלה ותורת המקאם עליה היא מושתתת - ואת קהל מאזיניו לחסיד אדוק שלה.

19:00 -  שירת הבקשות החלבית  (פירקת אלנור). בתשלום.  

20:30 - פיוטים לירושלים/המסורת המצרית פירקת אלנור (תזמורת האש/אור). בתשלום. 
תזמורת למוזיקה קלאסית ערבית ומזרחית, בה חברים מוזיקאים יהודים וערבים מכל קצוות הקשת החברתית והגיאוגרפית בישראל – חרדים, חילונים ודתיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. התזמורת מונה כ-25 נגנים ונגניות וכ-עשרה חברי מקהלה. ייחודה של התזמורת הוא הן בפסיפס האנושי שבה, הן ברפרטואר המגוון שלה – מוזיקה ממרוקו, מצרים, עירק, ישראל, סוריה ולבנון, לצד פיוטים ומוזיקה ישראלית. ככזאת, היא התזמורת היחידה בישראל המבצעת מוזיקה מכל רחבי המזרח התיכון התרבותי, הן בערבית הן בעברית.

מאז ייסודה בשנת 2014 ועד היום, העלתה התזמורת מאות קונצרטים והשתתפה בפסטיבלים שונים – בהם פסטיבל ישראל, הפסקול של המדינה, פסטיבל מדיטרנה, פסטיבל העוד, פסטיבל ירושלים לאמנויות, פסטיבל צלילים, פסטיבל ירוחם, פסטיבל ראשון לציון, אינדינגב וסאנביט. מאז חתימת הסכמי אברהם התזמורת מנהלת קשרים ענפים עם מדינות ערב. בשנת 2022 הופיעה התזמורת בדובאי, בקהיר ובמרוקו. פירקת אלנור מביאה אתה חדשנות ורוח רעננה ושומרת כל העת על ה-DNA שלה. אם בשיתופי פעולה עם אמנים שונים, אם בעיבודים מקוריים. 


https://www.youtube.com/watch?v=HSoco4ywj_Q