סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה – מייבאים מחול
 

 
 


סדרות דאנסאירופה 2006 ומחול במשכן מאיירות את ההאצה בייבוא המחול לארץ בחסות כסף ציבורי. האם יקרה לאמרגנים הפרטיים בתחום זה מה שקרה לתיאטרון המסחרי?

לשטוף את העיניים

ארבעה גופים ממסדיים הם היבואנים הראשיים של להקות ומופעי מחול זרים לארץ. פסטיבל ישראל ירושלים, פסטיבל המחול כרמיאל, משכן האמנויות הבמה (בית האופרה) בתל-אביב ומרכז סוזן דלל, גם הוא מתל-אביב.
שני האחרונים שותפים בסדרת "דאנסאירופה 2006" שהחלה השבוע, ותארח עד סוף החודש ארבע להקות זרות שאחת מהן תופיע גם במסגרת סדרת המופעים של "מחול במשכן" שנפתחה בראשית החודש.


אף אחד אינו מטיל ספק בחיוניות ייבוא להקות ויצירות מחול לארץ. מצד אחד, למען הקהל המקומי. שישטוף את עיניו ויתבשם בעבודות זרות, קלאסיות ומודרניות, בסגנונות ובזרמים מסורתיים אך גם אלטרנטיביים וניסיוניים. שלא נהיה, חלילה, בגטו תרבותי. מצד שני, בעבור המחול הישראלי. נחיצותו של הייבוא ברורה לדיאלוג המקצועי עמו, לטובת ניסיונו, הזנתו, הפרייתו וקידומו. משום כך גם חשובה מעורבותו של כסף ציבורי בייבוא זה. אלמלא הוא אפשר שחלק לא מבוטל מן העבודות הזרות לא היו מגיעות, לפחות לא בזמנן, לידיעתו. ויש גם צד שלישי, לא מענייננו בדיון זה, אך חשוב לכשעצמו: למען המדינה ותדמיתה. הניסיון מלמד שכל אורח תרבות בישראל, גם בתקופות הקשות ביותר מבחינה מדינית, הופך לשגריר של רצון טוב. כך שלהפסיד אי אפשר.

השאלה, כמובן, היא המחיר. אמנם לא תפקיד המדינה לדאוג להנאת הציבור, בטח לא ממופעי ייבוא. ועדיף, יגידו מקטרגים, להשקיע את הסבסוד (ולא משנה גובהו: דין פרוטה כדין מאה) במחול הישראלי וביוזמות מקומיות. אך עם זאת, בלתי אפשרי להביא לארץ מופעי מחול מובילים, נחשבים וראויים מן העולם, ללא תמיכה ציבורית-ממסדית. בעיקר בגלל עלותה מרקיעת השחקים של אמנות זו, שנייה רק לאמנות האופרה, מבחינת מורכבותה, רבדיה ורוחב יריעתה.

ביקורת אחרת המוטחת מדי שנה כנגד "דאנס אירופה" היא שבניגוד ליומרה שבהצגת העבודות האירופאיות כיצירות חשובות של כוריאוגרפים מובילים במחול העכשווי, הן בסך הכל מופעי פרינג` במדינות הולדתם, ורק מפני שהם מגיעים מאירופה, בונים להם שם, כאילו הפרינג`יות שלהם נחשבת יותר מהיצירה הפרינג`אית המקומית. יאיר ורדי, המנהל האמנותי של "דאנסאירופה" לא חייב לענות על "האשמה" זו. גם אם זו בחירה אישית שלו, על פי טעמו, וגם אם את בחירותיו מנחות-מכתיבות הגבלות כספיות, עדיין מופעי "דאנסאירופה" נותנים לנו תמונה - ואפילו היא מזווית מסוימת מאוד- של המתרחש בזירת המחול האירופית, שלא נוכל לראותה ללא כסף ציבורי, וחשוב שניחשף אליה (גם כדי שנרגיש שאנחנו טובים יותר...).

שיתוף פעולה ממסדי- עסקי

דווקא ניסיונה של סדרת "מחול במשכן" לאורך השנים מלמד כי רוב המופעים שהועלו במסגרתה היו בשיתוף פעולה עם אמרגנים פרטיים, שנהנו הדדית מהאמצעים, מהקשרים, מהשיווק ומההפצה, גוף מול רעהו. כך "מולטימדיה" (אבי יפרח ודינה אלדור) הציגו - עם אג`נדה אמנותית-איכותית ברורה - בפני הקהל הישראלי את מתיו בורן, סנקאי ג`וקו, לה-לה יומן סטפס, בית האופרה ליון ועוד. כך גם האמרגן הפרטי פנחס פוסטל שאחראי, בין היתר, לבואם של פינה באוש ולבלט פרנקפורט. גם הם לא יכלו להביא את הלהקות האלה לבד, ושיתוף הפעולה חילק את הסיכונים והגדיל את סיכויי הרווחים.

בשל העלויות הגבוהות של אירועי מחול, במיוחד אלה שפונים לטעם ייחודי ולקהל מצומצם - גרעין צופים שנאמד (על פי תחשיבי סדרת "מחול במשכן") בכ-10,000 עד 12,000 צופים בלבד (בניגוד למופעים פופולריים וגורפי קהל מסוגם של "אגם הברבורים" בגרסה הגברית של מתיו בורן, יצירות הבלט של בוריס אייפמן, ואפילו "פילובולוס", "ריוורדנס", "לורד אוף דה דנס" ו"דה לה גווארדה") - אין סיכוי להביאם לישראל ללא תמיכה. והכוונה לא רק לתמיכת משרד התרבות או רשויות מקומיות, אלא גם לגופים עסקיים מסחריים (כמו `אורנג" במקרה של "דה לה גווארדה"). אחרת - הסיכון עבור היבואן גדול מדי. גם מפני שהקהל המקומי זהיר ובררן, שמרן מדי ואף "עני" יותר.

אבל גם לאחר הסבסוד והתמיכה מחירי הכרטיסים נשארים עדיין גבוהים. 299 ש"ח מחיר מלא ל"רדיו וג`ולייט" של בלט מריבור, וכך גם ל"קצה העולמות" של פיליפ ז`נטי באותה סדרה (מחול במשכן) בסוף החודש. אותו מחיר נשלם גם למופעים ה"פופולריים" יותר, של להקת המחול מויסייב (מסוף השבוע הקרוב) ול"טנגו פור דוס" של מיגל אנחל זוטו מארגנטינה (בראשית נובמבר) שמובאים ארצה על ידי אמרגנים פרטיים (קרואיז אינטרנשיונל ושמואל צמח ואורי עופר, בהתאמה). מחירי מופעי "דאנסאירופה" שיתקיימו בסוזן דלל, זולים יותר, אך עדיין משמעותיים (85 ש"ח ל"הרמפרודיט" מיוון ו-175 ש"ח ל"לילה טוב אמדיאוס" מספרד ול"חמשת המופלאים" מבריטניה).

בניגוד לתיאטרון הפרטי שהוכחד על ידי התיאטרון הציבורי בעזרת כספי הממסד (שמאפשר לו, בעצימת עין, להעלות את המחזות המסחריים-קופתיים שהיו נחלתו של התיאטרון העצמאי), האמרגנים הפרטיים - לפחות אלה שנשארו בתמונה - למדו להתמודד בתחרות הבלתי-אפשרית מול הסבסוד הציבורי. כמאמר הפתגם הידוע: אם אינך יכול לנצח אותם (לא שהתיימרו, חלילה), הצטרף אליהם.

שיתוף הפעולה נחוץ גם כדי למנוע מצב שבו שני גורמים ינהלו משא ומתן עם אותה להקה, שתשחק בין ההצעות הכספיות שלהם. לנוכח פעילות העבר (בעיקר של פוסטל ומולטימדיה, שהתמקדו באיכות ובמחויבות), נדמה לפעמים שאמרגני המחול הנוכחיים הם יבואנים אד-הוק, סוחרי תרבות, סוחרים של הזדמנויות, שננעלים על פרפראות ומתמגנטים למופעי-מחול על גבול הבידור.

היצע מטורף

ועדיין, אם נציץ בתכנית הצפויה של "מחול במשכן", מתעוררות תהיות, שאפילו כסף ציבורי מאסיבי לא יכול לספק להן מענה: האם כדאי להביא לארץ את להקת המחול של דויד פרסונס מארצות הברית לשתי הופעות בלבד (בראשית פברואר)? האין כאן בזבוז? והאם הקשרים רבי-השנים עם בלט קירוב ותיאטרון מרינסקי, מצדיקים הבאת הלהקה הרוסית הענקית מסנט פטרבורג (במרץ 2007) לארבע הופעות בלבד, עם שתי הפקות שונות (שתי הצגות לכל אחת) - "`אגם הברבורים" האלמותי וערב מיצירות וויליאם פורסיית`? במחשבה שנייה: מי יכול להביא את קירוב ללא תמיכה ציבורית. הרי אף אחד מאיתנו לא ייסע לראות אותם בחו"ל. שם גם נשלם עוד יותר.

החודש הנוכחי (וגם הבא אחריו) צפופים מאוד בהיצע המטורף שלהם, כשלצד מופעי היבוא עולה גם שורת מופעי דגל במחול המקומי (בין השאר של בת שבע, הקיבוצית, הבלט הישראלי וענבל פינטו). נותר רק לזכור שאסור שהחשיפה למופעים מיובאים תבוא על חשבון צריכת מחול מקומי והקשר שלו עם הקהל המקומי, שהוא החשוב מכל בסופו של דבר.


20/10/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. כתבה שאינה אומרת דבר
אמיר , (20/10/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע