סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 אוגוסט 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
ריאיון
 
מאת: אביה בן דוד בזכות הכישרון ולא בזכות הרייטינג
 

 
 
המקרה שבו דנים במחזה הוא מקרה אחד מתוך עשרות אלפי מקרים בעולם כולו בהם החזק עדיין שולט. דווקא משום כך ההצגה הזו חשובה. ההצגה הזו מציבה מראה. היא מעוררת דיון על היחס שבין החזק והחלש, על היחס שבין פרט, מערכת או ארגון. היא באה להעלות מעל לפני השטח שאלות מוסריות שאמורות להעסיק אותנו כחברה. וככזו, היא רק מציגה את האפשרות שניצחון החלש על החזק הוא אפשרי ושיש דרכים להתמודדות עם ההנחה הרווחת הזו"
משה קפטן שמביים בבית ליסין את "בחורים טובים" בשיחת עומק עם אביה בן דוד


דרמה משפטית על במה גדולה

"בחורים טובים" היא דרמה סוחפת שמציגה דרך נושא הקרוב ללב כולנו את הדילמות האנושיות הבסיסיות הנוגעות למוסר ואחריות.

ההצגה נעשתה לפי מחזה של ארון סורקין שעובד לסרט קולנוע בשם "  A Few Good Men" ב- 1992  בו כיכבו טום קרוז, דמי מור וג'ק ניקולסון, והיה מועמד לפרסי אוסקר וגלובוס הזהב. סורקין התפתח מאז והפך לאחד מהכותבים המצליחים והמבוקשים  בקולנוע ובטלוויזיה. הוא אחראי על כתיבת סרטים מצליחים רבים מאז (כגון "אויב המדינה" המצוין)  וסדרות איכותיות כגון "הבית הלבן".

"בחורים טובים" עולה בימים אלה בבית ליסין בבימויו של משה קפטן. מאחורי קפטן, 39, עבודות בימוי שונות ואקלקטיות - "ארוחה עם אידיוט", "ינטל" , "כנר על הגג" , "כתם לידה" , "אליסה בארץ הפלאות" – (האופרה הישראלית), "אבניו קיו", "צלילי המוסיקה", "לרקוד עם אבא", "הכבש הששה עשר" ואחרים. בין היתר שימש קפטן כמנהל האמנותי של תיאטרון המדיטק לילדים ולנוער ובימים אלו הוא משמש כמנהל האמנותי של פסטיבל ישראל הבא. כמו כן זכה בפרס מילוא לשנת 2008 על בימוי ההצגה "כנר על הגג" בתיאטרון הקאמרי של תל אביב.

למרות הרקורד המגוון של קפטן, "בחורים טובים" היא  התנסות ראשונה שלו עם דרמה משפטית. בהפקה המושקעת קיים מתח  תמידי בין הצד הקומי והדרמטי והכתיבה החכמה מפעילה רגשית את הצופה שמוצא את עצמו מעורב כמעט כצד נוכח בין כתלי בית המשפט.

מה ההבדל בין עבודותיך הקודמות ל"בחורים טובים"?

"'בחורים טובים' היא דרמה משפטית ראשונה שאני מביים והיא מועלית על הבמה הגדולה של בית לסין. המפגש בין מחזה דרמטי ובמה גדולה היה למשימה מאתגרת ומרתקת עבורי. ניסיתי להשתמש במדיום הבימתי במקסימום האמצעים העומדים לרשותי ובד בבד לשמור על האינטימיות, היחסים והעולם הרגשי של הדמויות. על אף שזה נשמע פרדוקסלי כמעט, אני מקווה שעמדנו במשימה הזו בכבוד".

לגמרי. האם התרגום נעשה במיוחד לפי הזמנה ?

"המחזה האמריקאי הזה תורגם בעבר על ידי בן בר שביט, בהפקה שהועלתה בראשית שנות התשעים בתיאטרון הבימה. את התרגום להפקה הזו ביצע שלומי מוסקוביץ'".

בחורים-טובים-דניאל-קמינסקי3.jpg
"בחורים טובים" (צילום: דניאל קמינסקי)

כמה זמן תכננתם להעלות את המחזה?

"ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין, רכשה את הזכויות למחזה לפני זמן מה, ולכשהציעה לי מיד נעניתי כיוון שזהו מחזה שדי הרבה זמן רציתי לביים". 
  
מחזה שכתוב כמו תסריט

ההפקה של בית ליסין מצליחה לשמר היטב את הרוח המקורית של ההוויה האמריקאית והדבר ניכר בתפאורה ובמלל המתורגמים היטב ומוכרים ולצופה הישראלי המורגל בצריכת תרבות אמריקאית גבוהה ומכיר את הניואנסים מהקולנוע והטלוויזיה.

 האם ראית את ההפקה האמריקאית ?

"לא יצא לי לראות את הפקת הבמה האמריקאית, אך לפני ארבע או חמש שנים הזדמן לי לצפות בהפקה בריטית שהועלתה ב west end בכיכובו של רוב לאו. עם זאת אני חייב לציין שאת המחזה אני זוכר היטב מהתקופה שראיתי אותו בתיאטרון הבימה בכיכובו של שמואל וילוז'ני. זה היה לפני זמן רב  ועד היום אני זוכר כמה סצנות מתוך ההצגה הזו. משהו כנראה הצליח לגעת בי".

האם ההפקה האמריקאית או הסרט סייעו או לחלופין הפריעו לך ליצור את ההצגה ?

"שאלת הסרט או השפעתו היא מורכבת, כי הסרט אכן זכה להצלחה, ואיך לא? גם אני צפיתי בו בעבר. בחרתי בכוונה תחילה לא לשוב ולצפות בו לקראת תחילת עבודת הבימוי של המחזה, רק בסוף התהליך, כדי שלא ישפיע עליי. לכאורה, מדובר בסרט הוליוודי שהצליח מאוד, אבל חשוב לזכור שהיצירה הזו נכתבה קודם כל כמחזה ורק אחר כך נרכשו זכויות המחזה להסרטה. דווקא משום כך, בחרתי להתמקד בטקסט הכתוב, המחזה, ולעבוד אתו מבלי לחשוב על הסרט או על ההפקות הקודמות שראיתי".

ואיך זה בא לידי ביטוי?

"ניסיתי לבחון מה במחזה עובד עלי כאדם ואיזה סיפור חשוב לי לספר באמצעות המחזה הזה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמחזה כתוב קצת כמו תסריט. סטייל קליפי. סצנות קדימה ואחורה בזמן וכד'. את הקצב המיוחד הזה של המחזה חשוב היה לי להביא לידי ביטוי בהצגה שלי, לצד הדרמה הגדולה המתחוללת בין כתלי בית המשפט, ונדמה לי שבהצגה הזו בסופו של דבר ניתן למצוא מוטיבים קולנועיים וטלוויזיוניים שמתיישבים עם כתיבתו הייחודית של סורקין".

המחזה מספר את קורותיהם של שני חיילי מארינס היושבים בכלא לאחר שהרגו בשוגג חייל, חבר ליחידה שלא עמד בקריטריונים הנוקשים של המארינס.

במרכז הדרמה עומדים עורכי הדין של החיילים אשר לומדים במהלך המשפט על עצמם, על אמות המוסר האישיות שלהם ועוברים תהליך המגדיר את אופיים מחדש. התהליך הזה משפיע בעיקר על עורך הדין הראשי המגלה את כוחו ואת חשיבותו של הצדק, מעבר ללהטוטנות המשפטית שאליה הוא רגיל.

בחורים-טובים-דניאל-קמינסקי0.jpg
"בחורים טובים" (צילום: דניאל קמינסקי)

האם היה חשוב לך לתת פירוש מקומי למחזה ואם כן  - באיזו צורה ?

"הפירוש המקומי הוא סוגיה שעולה, לעניות דעתי, כמעט לקראת העלאת כל מחזה מתורגם. תמיד נשאלת שאלת הרלוונטיות של מחזה. אז לא. לא ניסיתי להבליט את הלוקאליות של המחזה, אלא בכוונה תחילה בחרנו יוצרי ההצגה ואנוכי להישאר באמריקה ואף להבליטה כשאחד הביטויים לכך הוא דגל ארה"ב המהווה רקע אחורי משמעותי ודומיננטי בתפאורת ההצגה".

ובכל זאת?

"את ההשלכות הישראליות עושה הקהל לבד. יש כאלה שחווים את ההקשר הזה תוך כדי צפייה, ויהיו גם כאלה שייצאו מהתיאטרון עם חוויה נורמטיבית של צפייה בהצגה, ויפענחו את ההקשר הלוקאלי שלה מאוחר יותר. בכל מקרה, קשה שלא להתייחס להקשר הישראלי".

שהוא?

"מונחים כמו 'השבעה' בתנועות הנוער או 'טקסי חניכה' של טירונים בצבא או 'אימוני משמעת' כאלה ואחרים קיימים בצבא ובחברה הישראלית ומוכרים היטב ברמת מנהלה או סגל פיקודי, והמקרה האמריקאי הזה לגמרי מתכתב עם מקרים ישראליים דומים. ההצגה אינה נותנת לכך ביטוי מובהק, אך הסוגיה שהמחזה הזה מעלה היא לגמרי אוניברסאלית".

"מורדי גרשון היה בחירה מצוינת"

למה ההצגה נמשכת שעתיים ורבע ? האם זה נחוץ ?

"כשההפקה הועלתה בתיאטרון הבימה, היא ארכה למעלה משלוש שעות. גם כשהיא מוצגת בערים אחרות בעולם, ובאנגליה גם צפיתי בה, היא אורכת כמעט שלוש שעות. לקראת העלאתה בישראל של 2010 , תקופה בה קהל בתיאטרון פחות סבלני ורגיל להצגות קצרות יותר, ערכנו את החומר מחדש והידקנו את היצירה לכדי שעתיים ורבע. האינפורמציה חשובה, האירועים הדרמטיים והרגשיים חשובים, ואין במחזה הזה רגע דל. ונדמה לי ששאלת אורכה של הצגה הופכת להיות לא רלוונטית כשהיא מציגה סיפור טוב לצד ביצוע משחקי מצוין".

שני שחקנים גדולים מופעים בהצגה בתפקידים שוליים יחסית -  ליאור אשכנזי בתור מפקד הבסיס  ודני גבע כקטגור מטעם המדינה, שניהם בהופעה עוצמתית.

לא ליהקת את השחקנים המוכרים יותר לתפקידים הראשיים, מדוע ?

"מנהלת התיאטרון, ציפי פינס, התעקשה ואני מודה לה על כך, שלתפקיד הראשי של הפרקליט חשוב שנלהק שחקן מצוין גם אם לא מדובר בשחקן מוכר או כוכב במה. זה תפקיד תובעני שדורש יכולת ג'אגלינג משחקית ובמובן הזה מורדי גרשון היה, לעניות דעתי, בחירה מצוינת. הוא רהוט, הוא חד כתער והוא שולט בבמה באופן מעורר התפעלות. היכולות המשחקיות שלו ולא בהכרח מדד הפופולריות שלו הן שמאפשרות לו לשאת על כתפיו את הדרמה המשפטית הזו על הבמה הגדולה של תיאטרון בית ליסין ולטעמי זה לא עניין של מה בכך.

"יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מן העובדה שלצידו צוות שחקנים מצוין שכולל ליאור אשכנזי המנוסה והנהדר בתפקידו, את הדס קלדרון, שלומי טפיירו ועוד גלריה של שחקנים שבין אם הם פופולריים ובין אם לא הם קודם כל ליהוק מדויק ומוקפד".

קצת מהפכני ביחס לתפיסה המקומית

"בסופו של דבר כשהמסך עולה בשעה שמונה וחצי אתה נמדד בזכות הכישרון שלך ולא בזכות הרייטינג שלך".

"תשוקה ויצרים הם חלק אינטגראלי ממערך הפענוח של מחזה"

אתה איש צבא לשעבר?

"כדתי לשעבר שירתתי ברבנות הצבאית. הייתי בלהקה צבאית, ג'ובניק עם פרופיל נמוך, מה לעשות? כך שהמסגרת הצבאית היא לא הפורטה שלי. עם זאת סיפורו של החלש בתוך מערכת או ארגון הוא סיפור שאינו רלוונטי רק למערכת צבאית ואת הסיפור הזה בחרתי לספר. הצבא הוא המסגרת, המעטפת, אבל הלב של הסיפור הוא האנשים".

מהו הפרויקט הבא שלך ?

"בימים אלה אני מביים את ההצגה 'זהב טורקי' בתיאטרון הקאמרי המבוססת על מחזהו של שלום עליכם 'האוצר'. אחריה אביים את 'אם יש גן עדן' בתיאטרון הבימה. אחר כך אתפנה להכנות האחרונות לקראת פסטיבל ישראל החוגג במאי 2011  חמישים שנה להיווסדו".

וואו. האם אתה מוצא את העבודה שלך אירוטית ?

"אני מאמין שבבסיסה של העבודה התיאטרונית מונחים גם יסודות ארוטיים. תשוקה ויצרים הם חלק בלתי נפרד מטבעו של האדם ועל כן הכרח שיהיו חלק אינטגראלי ממערך החשיבה והפענוח של מחזה בדרכו אל הבמה".

אז זו הסיבה שיש מיעוט בתפקידים נשיים בסרט, למעשה אחת, האם יש בכך רמיזה להומו-ארוטיות מיליטנטית ?

'יכול להיות אבל אני לא חושב שבזה עוסק המחזה. יש מחזות אחרים שעוסקים בזה, נדמה לי שאחד כזה אף הוצג בתיאטרון בית לסין בעבר – 'כחול בוער'".

אז זו רק אני?

"סורקין מבקש להביא לידי ביטוי את המהפכה שמחוללת דמות נשית בעולם של גברים. הוא מבקש להביא לידי ביטוי את המהפכה שמחוללת דמות נשית בעולמה הפנימי של הדמות הראשית שהיא דניאל קאפי. אני לא מרגיש שנעשה כאן ניסיון מהותי להביא אל קדמת הבמה לא את מלחמת המינים וגם לא הומו-אירוטיות מיליטנטית".

חבל. עם איזו דמות אתה הכי מזדהה?

"קשה לי להצביע על דמות אחת שאני מזדהה אתה, וזה אולי מעיד על מורכבותו של המחזה הזה. לכאורה ניתן למצוא אלמנטים מעוררי הזדהות אצל כמה וכמה דמויות כחיילים הצעירים המואשמים ברצח שמקריבים את עצמם להגנה על המערכת שהם חלק ממנה, דניאל קאפי שנגד כל הסיכויים יוצא למלחמה בלתי אפשרית ומנצח, חוקרת פנים שמעולם לא הצליחה בבית משפט שמנצחת עולם שלם שבז לה ועוד".

ובכל זאת

"אם צריך לבחור אחד אז כנראה שזה יהיה דניאל קאפי. צפוי, לא?".

"שתיקה וסתימת פיות הן רעה חולה"

הטיפול המרתק של המחזה במוסר ובהשלכותיו  הופך את חווית הצפייה ליותר מבידור טוב ולרלוונטי גם לסיפורים שבהם נתקלים בעתונות המקומית .

להבדיל מההצגה - בעולם האמיתי החזק עדיין שולט

"המקרה שבו דנים במחזה הוא מקרה אחד מתוך עשרות אלפי מקרים בעולם כולו בהם החזק עדיין שולט. דווקא משום כך ההצגה הזו חשובה. ההצגה הזו מציבה מראה. היא מעוררת דיון על היחס שבין החזק והחלש, על היחס שבין פרט, מערכת או ארגון. היא באה להעלות מעל לפני השטח שאלות מוסריות שאמורות להעסיק אותנו כחברה. וככזו, היא רק מציגה את האפשרות שניצחון החלש על החזק הוא אפשרי ושיש דרכים להתמודדות עם ההנחה הרווחת הזו".

מה שאתה אומר הוא שזה גם יכול היה להסתיים אחרת

"אחרי הכל , מהי פקודה? מהו סירוב פקודה? האם קיים מושג כזה פקודה בלתי חוקית? האם פקודה יכולה להיות בלתי חוקית? מהם המדדים לחוקיות או בלתי חוקיות של פקודה? מה מקומו של הפרט במערכת היררכית? מה הופך את הפרט לחלש ואת המערכת לחזק?"

מה?

"שתיקה וסתימת פיות הן הרעה החולה של החברה בניסיון שלה להתמודד עם שחיתות. המחזה הזה מעלה על נס את חובתנו המוסרית שלא להפסיק לשאול שאלות, לחקור, לבדוק ולחתור אל האמת".

אז ההצגה היא בעצם על מוסר, חברות וכנות במסווה?

"ההצגה היא על מוסר, חברות , כנות ואמת ולא במסווה. באופן ברור ומובהק".

תמיד אומרים: "אצלנו? זה לא היה קורה". קורה?

"קורה גם קורה. וקרה. ועוד יקרה".

טוב, אז אם היית פרח, איזה פרח היית ?

"וואו. איזה פרח הייתי אין לי מושג. איזה פרח הייתי רוצה להיות? אז אולי סחלב? אולי".


  
ההצגה הקרובה של "בחורים טובים" תתקיים ביום שישי, 17 בדצמבר  2010 ב-21:30 בתיאטרון בית ליסין בתל-אביב.


למועדי מופעים >

06/12/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע