בשנת 1995 יצא הבמאי יפים קוצ'ר מביתו, נסע לנתב"ג, עלה על טיסת צ'ארטר לפראג ומשם לקח שלושה אוטובוסים לתיאטרון הממלכתי שבמרכז העיר. בין לבין הוא הספיק לעבור לטוקסידו מחויט, כראוי למי שמקבל את פרס התיאטרון של פראג, אחד הפרסים היוקרתיים באירופה, על בימוי "אגדות פטרבורג". התקשורת הישראלית לא דיווחה על ההישג הלאומי של במאי ישראלי שזוכה לפרס יוקרתי. היא פשוט לא ידעה על כך דבר. אם יש דבר אחד שיפים קוצ'ר מסרב בעקשנות לעשות – זה יחסי ציבור.
 
גם עכשיו, עשרים שנה אחרי שהגיע לישראל וקנה לעצמו שם בתעשייה, קוצ'ר לא מוכן לקחת חלק במשחק התקשורתי. בימים אלה עולה בתיאטרון הסמטה "אגף 6", עיבוד שלו לסיפור קצר של צ'כוב, העוסק בגבול הדק שבין שפיות ושיגעון ומה קורה כשהגבולות מטשטשים ואי אפשר יותר לדעת מי משוגע ומי שפוי. כאילו שהתוכן עצמו לא מספיק מבלבל, קוצ'ר בחר להעביר את ההצגה בכלים של הקומדיה דל ארטה, מלווה במסכות ותנועות גוף. 

בהצגה משתתפים אלון אורבך, גיא אלון, אבי עדווי, עירד רובנשטיין (שגם תרגם לעברית), ניר רווח ושי גברי.מוזיקה: אנטון קוצ`ר. תנועה: גינדי בביצקי. עיצוב תאורה: אינה מלקין , מישה צ`רנייבסקי. פאורה ותלבושות: אולה שבצוב. מסיכות: ג`ניה קפיצקי.
 
יפים קוצ'ר
 
בוגר הפקולטה להוראת תיאטרון ובימוי האקדמיה המלכותית לאמנות ותרבות במוסקבה, קנה לעצמו שם במהלך 20 שנות עבודה בתיאטרון "טגנקה" שהוקם ב-1964 בדיוק במקום שבו הוקם שנים קודם לכן תיאטרון הבימה.
 
במוסקבה עבד קוצ'ר עם אושיות תרבות כמו ולדימיר ויסוצקי, ניקולאי ארדמן, אנטולי וסילייב ואחרים וביים יצירות של שקספיר, צ'כוב, קפקא, ברכט, דוסטוייבסקי ועוד. בשנת 1982 הוענק לו פרס המבקרים האיטלקי על "חמישה סיפורים של באבל". כשהתפרסם נדד בין תיאטראות באירופה ובהם תיאטרון סוברמניק היוקרתי, תיאטרון אסטרדה, תיאטרון לרמונטוב, תיאטרון מרלין בבודפשט, תיאטרון קטונה בבודפשט ותיאטראות מקומיים בפארג, וינה וקרקוב.
 
בשנת 1991 עזב קריירה מצליחה ועלה לישראל, אך המשיך לביים ברחבי אירופה. רק בשנת 1997 העתיק גם את עשייתו המקצועית לישראל והחל ללמד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי".רק היום, אחרי 20 שנה בישראל, הוא חוזר לביים ועושה זאת בפעם הראשונה על במה ישראלית.
 
"אגף 6" תעלה החל מיום חמישי, 28 באפריל 2011 ב-20:30 בתיאטרון הסימטה בתל-אביב. 
  
לרכישת כרטיסים