סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון ויטלי פרידלנד מפלרטט עם מונוגמיה
 

 
 
אני התחתנתי לפני שנה, והנושא הזה של חתונה, מאז ומתמיד, הוא שאלה של בשביל מה מתחתנים. כי הרי הטבע שלנו הוא לא לחיות עם פרטנר אחד לנצח. תמיד נימשך לעוד אנשים, תמיד אתה חושב לעצמך, 'זה זה? זה לנצח?', מה מחזיק שני אנשים תקועים זה בתוך זה? אני לא אגיד את התשובה שלי, אבל עם הסוד הזה אני נכנס לבמה"
הסוד של ויטלי פרידלנד, המשרת ב"הקומדיה של קלאנדרו", העולה בימים אלה בתיאטרון החאן


כ-80 שנה לפני שקספיר וכפול שנים לפני מולייר השתמש המחזאי האיטלקי, המדינאי ואיש הדת ברנרדו דוביצי דה-ביביינה באלמנטים שמצאו דרכם ליצירות של שני השמות הקאנונים הללו.

כעת עולה לראשונה מחזה פרי עטו על במה ישראלית, בתיאטרון החאן: "הקומדיה של קלאנדרו", קומדיית טעויות ייצרית וססגונית, שהוצגה לראשונה ב-1513 ונחשבת לאחת מפסגות היצירה של הרנסנס האיטלקי.

עמרי סמית אחראי על התרגום ומיכאל גורביץ', מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן, על הבימוי. על הבמה – אנסמבל השחקנים החאני: ארז שפריר, אריאל וולף, ניר רון, תמר אלקן, מיטל אבני, יהויכין פרידלנדר, יונתן מילר, יוסי עיני וויטלי פרידלנד.

המשרת הוא סוג של איבר מין

"ההצגה היא בעצם שילוב שיש בכמה מחזות קלאסיים מאוד מוכרים", מספר ויטלי פרידלנד, 30, המגלם את המשרת פסניו. "יש בזה את 'הלילה ה-12' של שקספיר, עם סיפור על אח ואחות שנפרדו באיזשהו שלב בחייהם, איבדו זה את זה ובסוף הם מגיעים לאותה עיר ולאותו מקום. האח התאהב באשה נשואה, וכדי להיפגש איתה הוא נאלץ להתחפש לאשה. האחות, כדי שאף אחד לא יפגע בה, מתחפשת לבחור, וזה דבר שיוצר כמובן המון בלבולי זהויות.

"בעלה של האשה שהתאהבה באח מתאהב גם הוא, מתברר, באח שמחופש לאשה, והאחות שמבלבלים בינה לבין האח מנסה להסתתר מפני כל מי שמתאהב בה כבחור. מצד שני יש פה גם את סקפן של מולייר, או בכלל את כל קומדיות המשרתים למיניהן, נניח 'משרתם של שני אדונים".

כשכל זה נכתב עשרות רבות של שנים לפני שקספיר ומולייר.

"יכול להיות שהם היו מושפעים ממנו. הוא נחשב לקלאסיקה איטלקית, ואני מתאר לעצמי, למרות שאני לא יודע בוודאות, שהם הכירו אותו".

ספר קצת על התפקיד שלך כפסניו
, משרתו של האח.

"כמו בהצגות מהסוג הזה, יש באמת גם משרתים, לאחות משרת משלה בשם פניו, שמשחק יהויכין פרידלנדר, ולאח את המשרת פסניו, שאותו מגלם אני. המשרת הוא זה שמנסה למנוע מהבעל שהתאהב באח המחופש לאחות להגיע אל אותו אח, כדי שלא יגלה שמדובר בבחור ולא בחורה, כי אז כל העסק ילך קפוט והאהבה בין אשתו של הבעל לבין האח תיגמר.

הקומדיה-של-קלאנדרו-גדי-דגון1.jpg
"הקומדיה של קלאנדרו", צילום: גדי דגון

"המשרת הזה הוא ממציאן, הוא מלא רעיונות, כמו כל משרת הוא גם מפחד, ויש לו רצון להיות המשרת הכי טוב והכי נאמן והכי הכי הכי, ובסופו של דבר כשאנחנו ניתחנו את זה, אמרנו באיזשהו שלב שהמשרת הוא סוג של איבר המין של האח, שאותו משחק אריאל וולף. הוא השליח שלו, הוא פחות או יותר מזיין את כולם".

משהו כמעט קומוניסטי, לטוב ולרע

"מה שמעניין במחזה הזה לעומת כל מחזה קומי אחר, שאמרתי קודם 'אהבה', אבל אין פה באמת ביטויים לאהבה, אלא לתשוקה", אומר פרידלנד. "כולם רוצים לזיין את כולם, לא להתחתן, וזה סוג של אמירה של הכותב על חיי הנישואים ועל הזוגיות: אנשים רוצים זה את זה, אבל זה לא מחייב אותם להיות מונוגמיים. יש בזה משהו מצחיק ומקסים וטבעי ויצרי ומעורר חשק".

מה שנחמד פה שהכותב היה איש דת בכלל.

"כן, אבל בעצם קומדיה נועדה לעשות את מה שאנחנו לא מרשים לעצמנו בחיים, לכן אני חושב שהמחשבה של איש הדת הזה היתה שיהיה איזה פורקן על הבמה, שלא יהיה אותו במציאות. כי זה מה שקומדיה עושה: היא מאפשרת לבני-אדם להתחפש, להשתטות, להזדיין עם כל מי שאפשר, נותנת לנו להסתכל על הבמה וליהנות מהרעיון, אבל לא מעבר".

אתה מציין לא מעט שמות של השחקנים שעובדים איתך, מה שתואם את האפיון של תיאטרון החאן כתיאטרון שעובד בשיטה של אנסמבל שחקנים, ולא של כוכבים.

"אני חושב שהמקום היחיד שאפשר להשוות אותו לחאן בארץ זה אנסמבל בת-שבע. יש אדם אחד שמנהל אמנותית את כל הדבר, לפעמים באים פה ושם כוריאוגרפים אחרים, אבל הלהקה מורכבת מאנשים שעובדים יחד במשך שנים, ומכירים זה את זה מאוד-מאוד טוב. מדי פעם כמובן שחקן עוזב ושחקן נכנס, אבל עקרונית כל מי שנמצא בחאן, משהו כמו 17 שחקנים, עושים את כל ההפקות ביחד.

"אני משתתף עכשיו בארבע או חמש הפקות במקביל, לפעמים בתפקיד קטן, לפעמים בתפקיד גדול, ומה שהופך את הדבר הזה למיוחד זה שבדרך כלל בתיאטראות אחרים יש קידומים, כלומר אדם מתחיל בתפקיד קטן ואז גדל וגדל לתפקידים גדולים, או לחלופין שחקן מפורסם שתמיד נותנים לו תפקיד גדול. אצלנו אין דבר כזה, ואין ענייני אגו. היום אני אעשה תפקיד קטן, ואחר-כך תפקיד ראשי. כולנו משרתים את כולנו, ויש בזה משהו כמעט קומוניסטי, משהו קיבוצי, לטוב ולרע".


הקומדיה-של-קאלאנדרו-גדי-דגון2.jpg
"הקומדיה של קלאנדרו", צילום: גדי דגון


איפה הרע
?

"הרע יכול להיות אחרי שאדם עושה תפקיד נורא גדול ופתאום אומרים לו לעשות תפקיד נורא קטן. אני אישית לא מתאכזב מזה, אבל יכול להיות ששחקן יתאכזב. זה עניינים של אגו, ואצלנו יש פחות מזה".

לי זו נשמעת שיטה שגורמת לשחקניה להיות ממומשים ככל האפשר
.

"מבחינה אמנותית נכון, אין ספק שזה מקום שנותן הרבה מקום להתפתחות אישית ומקצועית, ומובן שכשמגיעים ורואים הצגה של החאן ורואים את הלהקה בפעולה, יש ייחוד מסוים שלא קורה בכל תיאטרון ובכל הצגה. כמו בבת-שבע, כמו רקדנים שמכירים זה את הגוף של זה, זה את הנשימה של זה, יודעים מראש כל תנועה של האחר. התחושה היא נעימה ומשפחתית, ומי שצופה בזה מהצד מרגיש בזה מיד".

   


להיות מוכן לצחוק קצת על עצמך

איך מיקי גורביץ ' ניגש איתכם לעבודה על המחזה , מאיפה נובע החיפוש ?

"מיקי הוא חוקר של טקסט. גם כשמדובר בקומדיה קלילה מאוד הוא שואף לנסות למצוא את העומקים ואת האמת שמאחורי בני-האדם, והעבודה, בגלל הדבר הזה, הופכת לא פשוטה. היא לא קלה, אבל היא גם מאתגרת, בגלל שהוא דורש חיפוש ודורש העמקה".

שנראה לי שזה חיוני במיוחד בקומדיות, אחרת הן עלולות להישאר על פני השטח, פלקטיות.

"קומדיות נועדו להצחיק, אבל מיקי מחפש גם את מה שמעבר, שזה טוב, זה חלק מהאתגר שהוא מציב בפני שחקנים, אז בעצם אתה צריך גם למצוא קצת את עצמך בתוך זה, וגם להיות מוכן לצחוק קצת על עצמך, וזה מעניין".


הקומדיה-של-קאלאנדרו-גדי-דגון3.jpg
"הקומדיה של קלאנדרו", צילום: גדי דגון

כשעובדים על מחזה מסוג כזה מחפשים גם את החיבור לכאן ועכשיו, או שזה לא נמצא על השולחן בנגיעה במחזות קלאסיים?

"מה שנמצא על השולחן, לפחות מבחינת מיקי, זה שבכל דמות יהיה משהו אישי מאותו אדם שמגלם אותה, וזה כבר הופך אותה לכאן ועכשיו. חוץ מזה, המחזה תורגם לא מזמן, והשפה שלו היא שילוב בין שפה כמעט יומיומית לשפה קצת יותר גבוהה, אז מה שמחבר לכאן ועכשיו זה גם השפה וגם עצם זה שהאנשים שעושים את המחזה הם אישיים בתוך זה. זה משהו שקשור אלי באופן אישי".

ואי-אפשר שלא לשאול עכשיו מהו אותו הדבר שקושר אותך לדמות שלך באופן אישי.

"זאת שאלה טובה. כי נגיד, אני התחתנתי לפני שנה, והנושא הזה של חתונה, מאז ומתמיד, הוא שאלה של בשביל מה מתחתנים. כי הרי הטבע שלנו הוא לא לחיות עם פרטנר אחד לנצח. תמיד נימשך לעוד אנשים, תמיד אתה חושב לעצמך, 'זה זה? זה לנצח?', מה מחזיק שני אנשים תקועים זה בתוך זה?

"זאת שאלה שמסקרנת אותי. היא מעניינת אותי. לי יש תשובה לעצמי באופן אישי, אבל כל בנאדם צריך בסופו של דבר לחפש לו את התשובה שלו, למה להישאר לכל החיים עם אותו אדם, כי החברה לא מספקת תשובות, היא רק אומרת שזה מה שצריך. ועם השאלה והתשובה הזאת אני עושה את ההצגה הזאת. מלכתחילה יש לי איזשהו רעיון לגבי אהבה ולגבי יצרים כשאני עושה את פסניו, אני לא אגיד את התשובה שלי, אבל עם הסוד הזה אני נכנס לבמה".

 

"הקומדיה של קלאנדרו" תעלה בשבת, 21 בספטמבר ב-21:00  ובימים ראשון ושני, 22, 23 בספטמבר וה-29, 30 ב-20:30 בתיאטרון החאן ירושלים. טל': 02-6303600.


למועדי מופעים >

10/09/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע