סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 פברואר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
2425262728
ריאיון
 
מאת: טל גורדון אילן חצור כותב "ברית מילה"
 

 
 
הגיבור עובר בין חב"דניקים, דרך הרבנית הרפורמית שמכריחה אותו לחבק עצים, או איזה יהודי לאומני שמכריח אותו לירות בנשק ומרצה לו על התפיסה הכוחנית – הכל כדי להימנע מהברית מילה. לגאולה שלו הוא מגיע רק אחרי שירד עמוק לביבים."
מחזאי "רעולים" ו"מבקר המדינה" כתב קומדיה חדשה בתיאטרון העברי על התלאות שעובר גוי בדרכו להתקבל לשבט היהודים. ריאיון


מחוזות הטרלול היהודי

"לפני יותר משנה ביקרתי בפולין קבוצת תיאטרון מופלאה שנמצאת ביער ליד לובלין", מספר המחזאי אילן חצור ("רעולים", "מבקר המדינה", "מלחמה על הבית"). "אחד מחברי הקבוצה סיפר לי איזה סיפור על פולני אנטישמי שיכול לקבל איזו ירושה, בתנאי שהוא ייהפך ליהודי. משהו כזה. אני לקחתי את זה, הפכתי את הגיבור ליהודי אמריקאי ואת סיפור הירושה לסיפור של השקעה, אבל הגרעין לסיפור הוא על אדם מבחוץ שרוצה להתקבל אל השבט שלנו."

ככה נולדה הקומדיה "ברית מילה" העולה בימים אלה בתיאטרון העברי בבימויו של גדי צדקה, בדרך לבכורה שתתקיים בסוף פברואר.

זה ממש הסיפור הקלאסי על כותב שאם אתה מספר לו סיפור, אל תתפלא אם תמצא אותו אחר כך באחד מהספרים או המחזות שלו

"כן, אבל זה אף פעם לא אחד לאחד. זה תמיד עובר עשרות גלגולים ומטמורפוזות. את הסיפור הזה גלגלתי עם גדי צדקה, במאי ההצגה והמנהל של התיאטרון העברי, והוא נדלק. מאחר שעומדת מאחורינו הצגה אחת מוצלחת שעשינו ביחד ורצה בימים אלה – 'סבוטאז'' – המשכנו את הדיאלוג לתוך המחזה הזה, שעוסק באיש מבוגר שבא הביתה ומספר לאשתו שהוא מחליט להתגייר כי הוא חושב שזה יהיה הפתרון לבעיות הכלכליות שלהם.

"מדובר באיש לקראת פנסיה, שעובד בעבודה מבזה, מרוויח גרושים, ופתאום נקרית לו הזדמנות לעשות הרבה כסף. רק שלצורך העניין הוא נדרש להיות יהודי... אשתו, כדי להחריף את הקונפליקט, היא קתולית אדוקה, והוא חושב שישתלם לו להיות יהודי, אבל הוא לא מבין לאן הוא נכנס. וזה המחזה, קומדיה, כמובן, שעוברת בכמה ממחוזות הטרלול היהודי."


תמונת יחסי ציבור


ויש גם את העניין הקטן הזה של ברית המילה...

"וזה, כמובן, המכשול הכי גדול עבורו, כגבר. אחרי שהוא הבין שהוא יצטרך לעשות ברית מילה, בגילו המתקדם, הוא פותח מסכת שלמה של ניסיונות להתחמק מזה, ואז ניסיונות להצדיק את זה בפני אשתו. זו הזדמנות להמון סיטואציות קומיות. המוהל שמגיע אליו, לדוגמה, הוא חולה פרקינסון. זקן עם ידיים רועדות, ולפני שהוא מוהל אותו הוא צריך לעשן מריחואנה רפואית כדי להרגיע את הרעידות.

"או התחנות שהוא עובר, בין חב"דניקים, דרך הרבנית הרפורמית שמכריחה אותו לחבק עצים, או איזה יהודי לאומני שמכריח אותו לירות בנשק ומרצה לו על התפיסה הכוחנית – והכל, אגב, בניסיון להימנע מהברית מילה. הוא כל הזמן מנסה למצוא מישהו שיאשר לו להיות יהודי בלי ברית מילה, וכמובן נכשל. בסופו של דבר הוא צריך לעשות את זה, וזה עולה לו במחיר כבד. גם השאיפה שלו להתעשר לא עולה יפה כל כך... להפך. לגאולה שלו הוא מגיע רק אחרי שהוא יורד עמוק עמוק לביבים." 
 

תמונת יחסי ציבור


תמונת מצב אקטואלית

 
יש משהו כמעט יידישאי בצבע של העלילה. מין סיפור יהודי קלאסי של פעם

"יש בזה משהו, אבל העולם שאני מביא הוא העולם שלנו, העכשווי. הגיבור יוצא למסע שעובר דרך כל מיני זרמים של יהדות, נתקל בכל מיני טיפוסים, ומביא איזו שהיא תמונת מצב של ימינו. לא של המאה ה-19. משום שזו קומדיה, אני מחפש את האלמנטים הקומיים, האבסורדיים, הסאטיריים, והחומר הזה הוא כר נרחב להרבה מאד תופעות. כי להגיד היום 'יהדות' זה, בעצם, להגיד עולם ומלואו.

"יש בפתיח של ההצגה דמות של מספר שאחר כך הופך להיות חלק מהסיפור כיועץ לענייני גיור. מי שמגלם אותו, אגב, הוא אבי אטינגר, עם תפקיד ראשון בתיאטרון. והוא אומר, 'מה זה להיות יהודים? זה קודם כל השאלה הזאת, מה זה להיות יהודים. הגויים לא שואלים את זה בכלל. גוי הוא גוי, וזהו. אצלנו זה, אני יהודי? מה זה יהודי? למה אני יהודי יותר טוב?'. העיסוק הזה הוא בדמנו. אנחנו כל הזמן מתעסקים בזה, מתווכחים על זה."

ולאיזו תשובה אתה מגיע סביב השאלה הזו?

"אני לא יודע אם המשפט הזה ייכנס בסוף למחזה, כי הדברים עדיין משתנים תוך כדי תנועה, אבל בסופו של דבר, אחרי כל המסלול שהוא עושה, שבו כל אחד אומר לו דבר אחר על מה זה להיות יהודי, הגיבור אומר שהוא מבין שלהיות יהודי זה לא כל הדברים האלה, אלא בסך הכל להיות בן אדם. מענטש. הציר של המחזה הוא היחסים שלו עם אשתו, הנוצרייה הקתולית, והאקט שהוא עושה כלפיה בסוף, הוא אקט יהודי. לא באמירה, אלא בעשייה שנובעת מהתובנה שהוא מגיע אליה."

נשמע שיש פה הפרדה מאד ברורה בין יהודיות לישראליות

"ישראל לא מוזכרת במחזה. זה עולם יהודי מובהק. בכוונה בחרתי לספר את הסיפור כך שהוא לא קורה בארץ. זה מאפשר לי איזשהו ריחוק. אני חושב שפה השאלות יותר מורכבות כי פה זה כבר נכנס לפוליטיקה ולזהויות יותר עמוקות ולקיפוח, ולמקומות שלא רציתי לגעת בהם."

ולגמרי נגעת בהם במחזות קודמים שלך

"אני מכיר אותם מצוין, אבל הריחוק הזה אפשר לי הרבה חופש, ופחות להתעסק עם החומרים המוכרים של הישראלים. יחד עם זאת, כולנו מכירים את כל המושגים, השפה, העולם. כולנו מכירים את החב"דניקים, את הרפורמים, את האנשים האלה. חלק מהפתרון של העלילה הוא כזה שיכול היה להתרחש רק באמריקה." 
 


אילן חצור, צילום: דניס אידל


"עם הפנים לפריפריה"

אחרי שעבדת עם כל התיאטראות הרפרטואריים, קל לך להגדיר את הייחוד של התיאטרון העברי?

"הצטרף פה תיאטרון שבשנים האחרונות - לפחות מבחינת ההיקף של ההצגות, ההפקות, המכירות מחוץ לתל אביב – נמצא, אני חושב, בשלישייה הראשונה של התיאטראות. הוא עקף מזמן הרבה מאד תיאטראות רפרטואריים, והוא עובד מצוין, בעיקר בפריפריה. יש לו בסיס באור עקיבא, ויש שם אולם, אבל ההצגות של התיאטרון העברי נעשות בכל הארץ.

"גדי צדקה, שהקים את התיאטרון יחד עם פנינה ברט, מנהל אותו, וביים את ההצגה, הצליח ליצור פה תיאטרון שעובד מצוין, מפיק אך ורק חומרים מקוריים, ופונה לאו דווקא לקהל התל אביבי או העירוני המובהק, אלא לפריפריה. והוא עושה את זה בלי לרדת ברמה, בלי לנסות למצוא חן, אלא מתוך הכרה של הפריפריה. מתוך הכרת החומרים.

"'סבוטאז', ההצגה הקודמת שלי עם התיאטרון העברי בכיכובו של שלמה בראבא, שזה בכלל היה הישג ללהק אותו, רצה 20 ו-30 הצגות בחודשים האחרונים. כך גם הצגות אחרות של התיאטרון. כך שיש פה תופעה של תיאטרון שאני שמח שהתחברתי אליו בדיוק כשהוא במגמת עליה. גם עבורי. מצאתי סוג של בית שם." 
 

גדי צדקה צילום נורית מוזס.JPG
גדי צדקה (צילום: נורית מוזס)


"אני מקשיב לקהל"
 
במה שונה העבודה שלך בתיאטרון העברי מהעבודה עם תיאטראות אחרים, גדולים יותר?

"החוויה בעבודה עם גדי היא הרבה יותר נעימה, יותר קרובה, יותר מיידית. זו תחושה של משפחתיות. זה גם עניין של אישיות, כמובן, אבל זה קודם כל כי הם עדיין קטנים, וכי זה שלו. זה כמו מחלבה קטנה, מול תנובה.  זה מתבטא ברמה של ההשקעה בכל דבר. מנהל תיאטרון שנוסע לכל הצגה ועוזר לפרק או להרכיב את התפאורה. ברמה כזאת.

"וגם כל הצוות. גדי יצר צוות קטן ומאד מאד מחויב, אז יש שם באמת איזו שהיא עשייה שמאד מצליחה ברמה המעשית של המכירות וההצגות, אבל מבחינת תודעה אנשים עדיין לא מבינים שיש פה שחקן שהוא בליגה של התיאטרונים הרפרטואריים החזקים, מבחינת מכירה של הצגות. כי את הקטנים יותר, הוא כבר עקף. זו באמת תופעה מעניינת."

"זה תיאטרון שמנסה לפנות לקהלים רחבים ככל האפשר ולכוון לקהלים שנמצאים מחוץ לתל אביב, כך שזה לא תיאטרון של פרינג'. להפך. השפה הבימתית מעניינת, עשירה, אבל לא מדובר בפרינג'. גם אני אף פעם לא כתבתי פרינג' מובהק. מהבחינה הזאת יש לו חיבור טוב אליי, כי גם אני תמיד חיפשתי להגיע לקהל הרחב."

בלי להצטרך לעשות ויתורים אמנותיים?

"עד היום אף פעם לא ממש הייתי צריך לעשות ויתורים, כי תמיד מצאתי את הדרך לומר את הדברים שאני רוצה להגיד, בלי להתפשר. לפעמים זה אפילו מאלץ אותי ככותב למצוא דרכים מתוחכמות יותר."

תן דוגמה

"אם יש נטייה, למשל, להיות נסערים במחזה ולקלל, וזה לגיטימי, זו קללה, מה, אי אפשר לקלל? אבל אני הבנתי, בעקבות שיחות עם אנשים בקהל, שיש המון אנשים שזה מפריע להם כשהם רואים את זה על במה. אז במקום להגיד 'בן זונה', אני יכול להגיד משהו אחר. במקום להוציא את הקללה לפנים, אני יכול להביא אותה דרך מחווה, או דרך סיפור, או דרך תגובה רגשית. לנסות למצוא את המקומות שלא יגררו פרובוקציה שתנתק את הקהל שלי מהסיפור. אני רוצה לשבות אותם, אני רוצה למשוך אותם לסיפור שלי. בתוך הסיפור שלי יכולים לקרות באמת דברים קשים ולא נעימים, אבל לא בצורה המילולית הבוטה."

וזה באמת משהו שאתה משנה בגלל תגובות של קהל?

"בין היתר, כן. בטח. כמישהו שכותב לקהל אני חייב להקשיב לקהל, ואני מקשיב לקהל. אני גם נהנה מאלמוניות. אף אחד לא יודע מי אני, אז אני תמיד בסוף הצגה מתערבב בקהל, שואל. לפעמים מציג את עצמי, לפעמים לא. זה הדבר הכי חשוב לי." 
  
 

ההצגה תעלה בבכורה ב-6 בפברואר 2019 ב-20:30 במתנ"ס קצרין, וב-26 בפברואר ב-20:30 בבית ציוני אמריקה בתל אביב. להזמנת כרטיסים: 5184*

רכישת כרטיסים


 


למועדי מופעים >

20/01/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע