סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה בין עולם הערות לעולם החלום
 

 
 
יותר משהצלחנו לפענח את הסיפור הוא התחיל לפענח אותנו. היה פה דיאלוג לא פשוט אבל גם מאוד מרגש אולי אפילו תהליך פסיכולוגי שעוזר לנו להבין את סיפור חיינו.מתוך הלמידה והאימפרוביזציה התגלתה לנו שפה. תפקיד האמנות הוא לא לפענח אלא לתת לחומר שאתה נוגע בו להשפיע עליך. הסיפור הזה הוא התפרצות מאוד עזה של קיטור או רעיון ולא צריך לבאר אותו יותר מדי. צריך לשמור על הראשוניות שבו, על מה שרוחש"

ברוך ברנר על העבודה "מזבוב ועכביש", על פי סיפור חידתי של ר' נחמן, במעבדת תרבות ורטיגו



קשה למצוא הגדרה קולעת לברוך ברנר, או אם תרצו הרב ברוך ברנר. הוא בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים, הסדנה של יז'י גרוטובסקי באיטליה, הפקולטה לספרות ותיאטרון באוניברסיטת בר אילן והמכון הגבוה ללימודי יהדות בית מורשה  בירושלים.

הוא הוסמך לרבנות ושימש רב הקהילה היהודית בפיזה שבאיטליה. שיחק בתיאטרון בארץ, בצרפת, בפולין, בברזיל ובאיטליה. מורה למשחק ותנועה, מלמד בבית המדרש הפלורליסטי "קולות", משחק גם בקולנוע, ואף מופיע בערבי נגינה עם האנסמבל הקולי "האומן חי", הרכב שהמלחין אנדרה היידו הוא מנהלו המוזיקלי.

הקצוות של עולם התיאטרון

כבר לא מעט שנים שברנר בן ה-47 עוסק בתמהיל הזה של יהדות עכשווית, בין אם כבמאי, כמספר, כמנחה, או בעצם בכמעט כל תפקיד בימתי אפשרי. עכשיו הוא מעלה במסגרת פסטיבל ישראל את "מזבוב ועכביש"- סיפור של ר' נחמן מברסלב, שבהשראתו נוצרה העבודה החדשה של "מעבדת פיס לתרבות ורטיגו – מטה יהודה" שהוא המנהל האמנותי שלה.

ברנר, שאוהב לעבוד בחברותא מדבר בתשוקה גדולה על מעבדת התרבות שקמה בכפר האמנים בקיבוץ נתיב הל"ה של להקת המחול "ורטיגו". "למרות הסמיכות זו איננה מעבדת תרבות שהנטייה שלה היא מחולית", הוא אומר. "אנחנו אנסמבל ששם לעצמו כמטרה להביא אמנים מתחומים שונים שהם בעצמם בינתחומיים ויש להם כישרון ביותר מתחום אחד. המטרה השנייה היא תמיד להכניס את עצמנו אל תוך מחקר שבסופו יש יצירה שרבים אחרים יכולים להנות ממנה".

מה שבעיקר השפיע על האופן שבו ברנר מתנהל כיוצר היתה התקופה ששהה בקבוצת העבודה של ההוגה ואיש התיאטרון יז'י גרוטובסקי באיטליה. "הדבר המרכזי בעבודות של גרוטובסקי היו החושים והגוף. ולכן ברור שעבודה כזו יש בתוכה אנשי מחול מצוינים שכישרונם הוא ביותר מתחום אחד, אנשי תיאטרון שיודעים לעבוד עם הגוף, ואנשי מוזיקה שהמחול לא זר להם".  

"קשה לי להגיד מה הז'אנר שלה אבל היא כן נמצאת על הקצוות של עולם התיאטרון ומאתגרת אותו, משיקה לכל צורות הביטוי של הבן אדם. נכון שהגוף הוא דבר מאוד מרכזי, התנועה היא אלמנט מאוד מרכזי, הווקאליות היא אלמנט מאוד מרכזי וגם הטקסטואליות. בשביל יוצר לעבוד עם טקסטים זה אף פעם לא רק להגיד אותם אלא לפרק אותם לאימג'ים, לנקודות שהן משמעותיות בשבילו בטקסט".

למרות הנטייה של ברנר לעשות גם וגם וגם הוא מסתייג מהמושג בינתחומי "להיות בינתחומי זה לא לעשות קומבינציה בתנועה לטקסט או לקול אלא שלאט לאט כל אדם שיש לו מיומנות באמנות מסויימת והוא חלק מאנסמבל מתחיל לאתגר את אותה מיומנות באמנות אחרת. לעבוד בקבוצה זה כל הזמן לחדש את העולמות שלך, ובקבוצה הספציפית הזו כל אחד מהאנשים מאוד מעניין כיוצר".

"לשמחתי, ברוך השם, כמו שכל אדם נורמלי שמנסה להגדיר את עצמו כל הזמן, אני יכול לומר על עצמי שיש בי את התשוקה, את הסקרנות ואת העולמות שלי והכל משתלב לתוך מחקר. בעצם דרך העשייה האמנותית שלי אני חוקר כל הזמן את החידה הזו שנקראת אדם או אנושות".

מזבוב-ועכביש-אלעד-דבי.jpg
"מזבוב ועכביש", צילום: אלעד דבי

זבוב ועכביש שאינם מצליחים להיפגש

האם מה שעניין אותך בעבודה הנוכחית היא הדמות של רבי נחמן או המעשייה הספציפית שהיא פחות מוכרת?

ביוגרפית הגעתי לאמנות אחרי עולם הישיבה והיה לי חשוב לגעת ברבי נחמן. הוא דמות גדולה, עשירה מאוד, שהשפיעה עלי הרבה בחיים. דווקא בסיפורים שלו הרבה שנים לא התעסקתי, אמנם היו לזה ביצבוצים במגע שלי עם האמנות. דווקא פה היה שנקודת ההתחלה היתה בכלל שאלה: איך דמיון עובד ואיך הוא משפיע. וחיפשתי איזה סיפור של רבי נחמן הוא בשבילי הכי אניגמטי ועדיין קשור לעולם של חלום והגעתי לסיפור הזה.

לא חשוב לי בבחירות שלי להיות יהודי מה שחשוב לי הוא לעסוק ביצירות גדולות וכאן אנחנו מדברים על יצירה גדולה, על סיפור חידתי מרוכז ומגרה", אומר ברנר. "סיפור שלא ברור לך כשאתה קורא אותו לאן אנחנו הולכים, איפה מתחיל הצעד הראשון, התחושה היתה שאפשר לאבד בו את תחושת הזמן, ויש בו גרעיני סיפורים שאפשר לפתח כי זו יצירה שאינה גמורה. יצירה שנכתבה בתקופה מאוד מיוחדת בחייו של רבי נחמן, בשנים האחרונות של חייו, מה שעזר לנו לנסות להבין אותה גם מבחוץ".

"זהו סיפור בתוך סיפור, שחלום מגולגל בתוכו על מלך בשיא תהילתו. הוא מנצח במלחמות, שועים מכל אומות העולם משחרים לפתחו, אך הוא אכול ספקות. והנה מבטו נתקל בזבוב ועכביש שנמצאים על שני צדי דף של ספר, ואינם מצליחים להיפגש. ההתבוננות מרדימה אותו. וכתוצאה מכך, הוא רואה את כל הסיפור של נשמתו".

האם אתה נוטה לבחור דברים שהם מעבר להבנה שלך או כאלה שיש לך כבר הבנה ברורה לגביהם?

"יותר משהצלחנו לפענח את הסיפור הוא התחיל לפענח אותנו. היה פה דיאלוג לא פשוט אבל גם מאוד מרגש אולי אפילו תהליך פסיכולוגי שעוזר לנו להבין את סיפור חיינו.מתוך הלמידה והאימפרוביזציה התגלתה לנו שפה. תפקיד האמנות הוא לא לפענח אלא לתת לחומר שאתה נוגע בו להשפיע עליך. הסיפור הזה הוא התפרצות מאוד עזה של קיטור או רעיון ולא צריך לבאר אותו יותר מדי. צריך לשמור על הראשוניות שבו, על מה שרוחש".

למה בעצם חשוב לך להעביר טקסטים דרך הגוף, דרך הקול?

"זו שאלה של קטגוריות. אין לי פה תשובה כללית אבל אני אנסה לחשוב ספציפית מה היה המניע שלנו. זו הדרך שאני יכול להדגים בה סוג כזה של חומרים שהם מאוד ראשוניים, אגדתיים. טקסט כזה דורש את הממשות לא את השכל שגורם לקטגוריות, צריך היה כאן ראליה, כוליות של החיים. יש רגעים שצריך לדמיין להרגיש. הטקסטים באופן הזה קיבלו את הממשות של החיים".

"זה גם מחזיר אותי למורי ורבי גורטובסקי שהטענה שלו היתה שבהרבה דברים שהוא יצר היה לו צורך להעמיד מול הצופה אימג'ים, את אותם אימג'ים שמתבצעים אצל השחקן בתוכו. וגם פה יש את האימג'ים שהצופה רואה ואת האימג'ים שקורים בתוכנו כשחקנים תוך כדי העשייה. זה זכרונות שאיתם אתה עובד, התנוצצויות של חוויות. מה שקורה אצל המבצע הופך לחלק מהממשי על הבמה. ככה אתה לא מדבר על אלא עושה את".

"יש שאלות שהתשובה עליהן היא סוג של פליאה"

אלו שאלות מעלה העבודה כלפי הקהל?

"מצד אחד אני לא בטוח שאני יכול להגיד את זה, אני גם סקרן. מצד שני אני מתלבט בתוכי אם להתפתות ולענות על השאלה הזו. העבודה מדברת על היחס בין עולם הערות לעולם החלום והחלוקה הזו מעלה שאלה גדולה לגבי מהו סיפור החיים שלנו? ברמה הכי פרימיטיבית. מה היחס בין ההשגים שלנו הנצחונות שלנו והקשיים שלנו אל מול הנצח. אלה שאלות שהסיפור מנסה לענות עליהן.

המספר החולם מוזמן על ידי חכם זקן 'לפרש חלום כהוותו'. ולהשתתף במה שנקרא במקורות היהודיים 'עליית נשמה'. יש איזה הר שצריך לעלות עליו.  המלך עובר כאן סוג של גילגול ואני חושב שהסיפור הזה הוא אולי המקור לספרו של קפקא בשלב מסוים הגיבור הראשי מזהה את עצמו כזבוב, באופן שמזכיר את ה'גלגול' של קפקא. לדעתי צריך לכתוב על זה דוקטורט. אני אומר את זה כרמז ובעדינות. קפקא בהחלט נוגע בתשתיות יסוד של רבי נחמן".

יש מסקנה סופית, שורה תחתונה?

"יש משהו בעולם שיש בו מסקנה סופית? סודות צריך לכבד.יש סוג של שאלות שהתשובה עליהן היא סוג של פליאה. השאלות יצרו אצלנו סוג של תהליך ודרך שמשנה את הבן אדם הא אפשר לשאול עליה 'רגע, לאן היא מובילה?' תכליתה לא קורת במרחב ולא במישור של העלילה לא במישור הרוחבי אלא האנכי. אני מתפלל שזה מה שיפתח לאנשים". 

מבחינתך התפקיד של טקסטים גדולים הוא לעשות בנו מהפכה תודעתית?

"אין לי מספיק מבט רחב על העולם כדי להגיד. אני כן יכול לומר שחלק מהם יוצרים שפה במקומות העלומים בחיים, אלה שאין בהם שפה. וברגע שנוצרת בהם שפה היא מצליחה לייצר תהליך".

עולם הטירדה

אתה עדיין שואל את עצמך את השאלה למה אתה יוצר?

"זה בא מהרצון להבין תופעות בכלל ותופעות אנושיות בפרט. אני בדרך כלל מתעסק בחומרים שקשורים למהות החיים וליהדות אבל אני מבין שיש דברים שלא יכולים להישאר רק ברמה של השכל אל הם צריכים לעבור דרך הכוליות של האדם דרך מה שיש בו נשימה ותנועה ווקאליות שהיא מעבר לכל קטגוריה שאנחנו משתמשים בה בחיים.

"הקטגוריות האלה הן אף פעם לא מנוסחות באופן מדויק מתוך החיים. לכן היה לי רצון לדייק שם משהו ולהעביר אותו דרך הממשות של הבן אדם, דרך הממשות שלי. באופן טבעי התהליך הזה של המעבר מגלה לך את הממשות של חייך".

"הרי הרבה פעמים הטענה היא שאנחנו חיים את הממשות דרך המדומיין. והמעבר דרכך, דרך כל הרבדים שאתה חי בהם מקומות של תחושה וראייה שמשנות את הביטוי שלך. אנחנו חיים בעולם הטירדה, או בעולם המשימה והיצירה היא מקום שנותן לי מגע אחר עם החיים. כל אדם בעולם צריך לפגוש את המרחבים האלה בעצמו".

עד כמה אתה ניזון מהמבט החיצוני על מה שאתה עושה?

"שאלה לא פשוטה. לא יודע. העבודה באנסמבל מצילה אותנו מהצורך הזה. אין לא מנסה לעשות פה אידיאליזציה אבל לעבוד עם אנשים שהם גם יוצרים. זה דבר שמנקה את הצורך הזה, נותן לך פרופורציות. בעבודה בקבוצה אתה בעצם כל הזמן נע בין מבטים חיצוניים".
 

המופע "מזבוב ועכביש" של "מעבדת פיס לתרבות ורטיגו – מטה יהודה" ב-30 במאי 2014 ב-14:30 ובמוצאי שבת ה-31 במאי בשעה 21:00 בבית מזי"א ירושלים, במסגרת פסטיבל ישראל 2014.  כרטיס: 100 ₪ . חייל , סטודנט, גמלאי 90 ₪ להזמנת כרטיסים בטל': 02-6237000 / 6226*.


למועדי מופעים >

28/05/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע