סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה שרון פרידמן: איך שורדים בתוך מערבולת
 

 
 
פחדתי לחזור לפה. כל כך הרבה שנים לא הייתי בארץ ולחזור לכאן אחרי שצברתי דרך, גרם לי להרגיש מאוד חשוף. יחד עם זאת רציתי גם להראות את מה שצברתי, את מה שלמדתי על ה'אנוש', על גוף האדם, על הנפש על החיים ולדבר את זה כאן, כי אם לא כאן אז איפה"
הרקדן והכוריאוגרף החי במדריד מעלה יצירה חדשה במסגרת "ורטיגו Global" ומרגיש כאן בבית


את הרקדן והכוריאוגרף שרון פרידמן, פגשתי לפני שנתיים בבינאלה למחול בקאן. פרידמן שרקד בלהקות ורטיגו, הקיבוצית, ושנתיים הסתובב בטור עולמי עם להקת מיומנה, חי מזה כעשר שנים במדריד.

"לפחות שתי פנים", עבודתו הראשונה באורך מלא, משכה בקאן תשומת לב רבה והיא זכתה להצלחה ומחיאות כפיים נלהבות. פרידמן שהצלחתו רק מתרחבת בשנים האחרונות הוזמן גם לפתוח את פסטיבל מרסיי, ואף העלה מיצג בפסטיבל בפריז עם מאה רקדנים, מיצג שהגרסה הראשונה שלו עלתה בחצר בניין צבאי עתיק בלב מדריד ביחד עם סטודנטים.

עכשיו הוא כבר שלושה חודשים כאן בארץ, אחרי שהוזמן על ידי להקת ורטיגו לעבוד עם רקדני הלהקה, לקראת הבכורה של ערב ושמו "ורטיגו גלובל". הערב מורכב מעבודותיהם של שלושה יוצרים המחברים בין אמנות, חברה וסביבה: אמנית המחול והמופע האמריקאית, אנה הלפרין (95), הכוריאוגרפית נעה ורטהיים (50), שהיא גם המנהלת האמנותית של להקת המחול ורטיגו ושרון פרידמן (34).




שרון פרידמן (צילום: Chedlyz)


חופרים עמוק

פרידמן מספר שהחזרה הזו כדי לעבוד עם ורטיגו הפעם בתור יוצר מדהימה לגמרי, מין סגירת מעגל "הגעתי לורטיגו ב-2002 בדיוק בשנה שעבדנו על היצירה 'לידת הפניקס'. החיבור שלי אל עצמי, החיבור לטכניקה של קונטקט, ההבנה שלי מי אני כרקדן התחילה בורטיגו".
 
"כשעזבתי את הלהקה התחיל אצלי החיפוש לקונטקט שלי, ניסיתי לפתח שפה אישית ואני מרגיש שעכשיו אני חוזר עם השפה הזאת. אל נעה ורטהיים ורואה איך הן מבינות ומקבלות ודוחפות את השפה שלי. אני מרגיש פה בבית. אף פעם לא הרגשתי באף מקום בבית כמו שאני מרגיש פה בכפר של ורטיגו, זה מושלם מבחינה אנרגטית".
 
ספר על העבודה החדשה
 
"לעבודה החדשה קוראים 'stable' והיא ניסיון לחפש את היציבות במצב של חוסר יציבות וללמוד איך לחיות איתה. ללמוד איך חיים עם תנועה מתמדת, עם נפילה מתמדת. איך אני יכול להשתמש בנפילות שלי בחיים כמנוע לקימה הבאה. איך שורדים בתוך מערבולת. יש איזו התשה של המבצעים כדי שיגיעו למצב שהכוחות כבר לא שם ואז אולי נשאר האני האמיתי.
 
"העבודה הציעה לכל אחד מהרקדנים לעבור איזה תהליך בתוך הצורך שלו ביציבות. כך שמצד אחד יש פה את הסיפורים של כל אחד ואחת מהרקדנים, מצד שני היצירה כולה מושתת על קונטקט, הם מחוברים ומחפשים את הצורך האישי שלהם בתוך אותו חיבור תמידי. בתוך חיבור שהוא אולי אותם קודים חברתיים, בתוך מבנה מסוים נתון. ויש פה את האנוש ואת הטבע, נוף אנושי, משהו שהוא גדול יותר מהתבוננות באדם עצמו".
 
 stable זו גם אורווה
 
"בהחלט. חשבתי על אותו רגע שבו אתה פותח את האורווה והסוס יוצא בדהרה חסרת מעצורים החוצה. הדהרה הזו היא הפוטנציאל שקיים בתוך הגוף שלנו, היכולת להשמיע את הקול האמיתי שלנו כדי להוביל ולשנות. מצד אחד כולנו רוצים אורווה - מבנה של חברה שתומכת בנו ואנחנו תמיד חוזרים אליה אבל מצד שני יש סכנה שככה בדיוק אנחנו מאבדים את הקלילות והוירטואוזיות שלנו. יש רגעים שהקשר החברתי הוא אימפוטנציה. יש פה משהו קשה עצוב ועצור וזו גם הצעקה שלי".
 
אז מה עושים?
 
"חופרים עמוק כדי להגיע לשורשים. שם יש חופש. לשורשים שלנו יש את היכולת להתחבר לדברים עמוקים ורחוקים יותר".
 
אז החזרה לורטיגו היא החזרת לשורשים לאורווה?
 
"ממש ככה. אני פה שלושה חודשים ואני מאוהב כל כך, טוב לי פה. השארתי כל כך הרבה דברים פתוחים מחוץ לישראל. אני עוד מעט חוזר לתוך מערבולת חדשה של הופעות ויצירות ואני לא רוצה לחשוב על זה כי כאן טוב לי".




שרון פרידמן (צילום: Chedlyz)





להיוולד מחדש מהקטסטרופה

"לפחות שתי פנים", העבודה הראשונה שלך באורך מלא, שאתה גם רוקד בה היא תבשיל קונטקט מבושל היטב לשניים. איך זה היה לעבור מקונטקט זוגי לקונטקט של מסה?
 
"קודם כל עבודה עם מסה היא משהו שאני מפתח בארבע השנים האחרונות עם המיצג שאני עורך 'ריזומה' שכבר עלה במדריד, צרפת, קולומביה ואיטליה ובשנה הבאה יעלה בהולנד. אני מחפש מקומות שיש בהם קונפליקט מסוים או קטסטרופה ואני מביא איתי את האפשרות להיוולד בהם מחדש. אנחנו בעצם מראים לטבע שחברה יכולה להתקיים בקצב אחר. חשוב לי לעבוד לא רק עם רקדנים אלא עם אנשים מכל המינים, מכל הצבעים ובכל הגילאים. אלה קבוצות שנפגשות למשך 15 יום כדי ליצור ולמצוא את האמת של הגוף שלהם.
 
"בסופו של דבר 'ריזומה' היא יצירה אקולוגית, יצירה שמתחברת לאנרגיה שהיא מחוץ לבני האנוש. זה יקרה השנה בשדה לחימה ליד ונציה כציון של 100 שנה למלחמת העולם הראשונה בהשתתפות של מאה ניצבים, משתתף לכל שנה. הפעם גם יקחו חלק במיצג ילדים וחלק קצר מהעשייה שלי איתם יוצג בביאנלה בונציה.
 
"זו יצירה שהתפתחה אצלי ממקום חברתי, מהצורך שלי לא להשתגע. הרגשתי שככוריאוגרף הקונספט שלי כיוצר, החיפוש הפילוסופי, גורם לי לאבד את הקשר עם החברה. פחדתי שאנשים לא יבינו אותי יותר. פחדתי שאם לא אחלוק את העשייה שלי עם עוד נקודות מבט הכל ילך לאיבוד. רציתי לחלוק עם אנשים את החיפוש שלי את הידע שלי במבנים, בקונטקט - בצורך בתמיכה, ביכולת לראות מגע באופן קצת אחר.
 
"'ריזומה' בעצם התפתחה ליצירה חדשה שנקראת 'נפילה חופשית' ובה בעצם קונטקט של 6 רקדנים מתפתח בתוך מסה של  20 מקומיים סיבוב ההופעות של העבודה הזו מתחיל במאי והיא גם תוצג בישראל באמצע אוגוסט במרכז סוזן דלל.

פרידמן קורא לקונטקט שלו 'טאקט'. הוא מספר שזהו משהו שנולד מתוך הקונטקט- אימפרוביזציה ושהוא מקווה שיהפוך יום אחד לשפה בפני עצמה. "קונטקט הוא לא רק מגע ויש גם סוגים שונים של מגע שכל אחד מהם מאפשר סוגים כאלה או אחרים של תקשורת. בסופו של דבר מה שקובע את הכל זה הבן-אדם וההישרדות שלו בתוך קשר. זה לא להיכנס לסטודיו ולהתחיל להגיד תתפוס אותי מכאן, תהפוך אותי לשם. זה לא קשור להוראות, זה קשור למבנים שקיימים בין אנשים שמתחברים ונופלים".


 
שרון פרידמן (צילום:דידייה פיליספאר)



"מחול הוא השפה הפרימיטיבית והמתקדמת ביותר"
    
כשאתה עובד על עבודה חדשה אתה בא עם רעיון שלם לסטודיו או שהכל נולד מתוך אימפרוביזציה והתבוננות בה? 

"העבודה stable מבוססת על הדואט שלי 'לפחות שתי פנים'. דרך הלימוד של הדואט ועוד חומרים שלי התחלנו את תהליך העבודה. מצד אחד אני בא עם הרצון האישי שלי מצד שני האנשים שאני עובד איתם הם המנועים שלי. מאוד חשוב לי שיהיה חיבור ביני לבינם. שיהיה בתוך העבודה גם מה שהם צריכים. יש פה טוטאליות מוחלטת. היצירה היא מבחינתי ההמשגה של שני המקומות האלה- מה שהרקדן צריך ומה שהקומפוזיציה, שהיא הדבר היותר חברתי, צריכה.
 
פרידמן אומר שתמיד חבל לו שהתהליך המופלא והעמוק שעוברים בסטודיו בסוף נדחס לקפסולה של חצי שעה או יותר שאמורה להחזיק את כל מה שקרה ולהפוך את כולם למאושרים, שכולם ירגישו מסופקים. "זה כל פעם מטריף אותי מחדש מה אנחנו בעצם עושים, איפה החשיבות של מה שאנחנו עושים. האם זו התוצאה של החצי שעה, האקו כלפי חוץ או מה שאנחנו מחוללים במשך כמה חודשים. תמיד מרגיש לי שהפרזנטציה היא בשביל הקהל והתהליך הוא בשבילנו. אנחנו בעיקר זוכים מהתהליך".
 
אתה מדבר הרבה על התהליך, אתה יכול לדייק מה הכי חשוב לך בתהליך העבודה?

"לא כי אז אני מחסל את עצמי. מחול הוא השפה הפרימיטיבית והמתקדמת ביותר. פרימיטיבית כי התנועה באה לפני הכל ומתקדמת כי כל תנועה היא לא מילה ספציפית היא פתיחה של עולמות. אולי מה שחשוב זה החיבור של העבר והעתיד, הניסיון להגיע לאיזו הרמוניה חדשה. פרספקטיבה זה משהו שמלמד אותנו כל כך הרבה ובעיקר איך להיות קרובים להווה. הכי חשוב זה שיסתכלו על היצירה, לא משנה מתי, גם שנים אחר כך, ויבינו שבתוך הטקסטורה הזאת קיים מידע. זה מה שהכי חשוב. שהמביט יהיה כמו המבצע ויראה את התמצית".




ורטיגו גלובל (צילום: מעיין חותם)




מפגש עם האנוש

 
מה ההבדל בין שרון הרקדן לשרון הכוריאוגרף?
 
"שרון היוצר הוא פילוסוף שמתעניין בחיים ומחפש איך לקשור את התנועה עם חיי היום יום. איך לזרוק את התנועה לסל הקניות, להפוך אותה למשהו שאנחנו צריכים. הוא יותר מפותח משרון הרקדן. אני לא בטוח שאני יודע מי זה שרון הרקדן הוא בדיוק כמו אייל הרקדן ותום הרקדן. הריקוד שלי קשור לסיפור שלי כמו שהריקוד של רקדן אחר קשור לסיפור שלו. היצירות שלי לא מתבססות על הביצוע שלי. אני יכול לחלוק את הטכניקה והיא תשמש כל רקדן בחיפוש שלו".
 
ועדיין יש לך צורך לרקוד?
 
"אני מה זה אוהב את זה, אני מת על זה. אני צריך את התהליך הזה של לרקוד כדי לעשות את הצעדים שלי בעולם כאדם".
 
קרה משהו בתהליך העבודה שהפתיע אותך?
 
"הרבה דברים קרו בתהליך העבודה הזה כאן בורטיגו שהפתיעו אותי וריגשו אותי אבל אולי רגע אחד שאני זוכר במיוחד ואני אפילו נבוך לחזור עליו קרה כשרינה ורטהיים יצאה אחרי ראן של העבודה ואמרה שזה פשוט היה מפגש עם ה'אנוש', עם החיים.
 
"אני פחדתי לחזור לפה. כל כך הרבה שנים לא הייתי בארץ ולחזור לכאן אחרי שצברתי דרך, גרם לי להרגיש מאוד חשוף. יחד עם זאת רציתי גם להראות את מה שצברתי, את מה שלמדתי על ה'אנוש', על גוף האדם, על הנפש על החיים ולדבר את זה כאן, כי אם לא כאן אז איפה".
 
אתה מאוד מצליח היום בחו"ל, עד כמה ההכרה דווקא מקהל מקומי בארץ חשובה לך?
 
"זה הכי חשוב. זה המקום שלי. מפה יצאתי ולכאן אני גם רוצה לחזור. זו האדמה שלי, הייתי צריך את השנים האלה בחו"ל כדי לפתוח ולפתח את הפרספקטיבה שלי. תמיד גם רציתי לראות את העולם, זה היה החלום שלי כילד.  ובעשר השנים האחרונות ראיתי את העולם והבנתי המון דברים והכרתי שפות אחרות ועכשיו יש לי הרבה אינפורמציה שאני צריך לחזור ולשתף עם האדמה שלי. רק פה זה אולי יכול באמת באמת לצמוח יחד איתי".




ורטיגו גלובל (צילום: מעיין חותם)




המופע "ורטיגו Global" יעלה בימים שני, שלישי, 9, 10 בפברואר 2015 ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב וביום חמישי, 12 בפברואר ב-20:30 בתיאטרון ירושלים, ביום חמישי, 26 בפברואר ב-21:00 וביום שישי, 27 בפברואר ב-22:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב. לפרטים ורכישת הכרטיסים 

 

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

08/02/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע