סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה הדי.אן.איי של מיכל נתן
 

 
 
מה שעשיתי כאן זה לקחת אסוציאציות וסוגיות שונות שקשורות לעולם הפלמנקו ולטפל בהן - להציג אותן לראווה, לתת להן טוויסט או למחוק אותן. וזה באמת יצר ערב אחר לגמרי בכל פרמטר, שמבטיח לצופה חוויה אחרת של צפייה, שמשיקה לחוויה קולנועית."
כוריאוגרפית להקת הפלמנקו הישראלית, מעלה מחדש את המופע החדשני Luna y Media. שיחה


פלמנקו כטיפול רפואי
 
בעשור האחרון העשייה בתחום הפלמנקו בישראל נמצאת בתנופה יצירתית בלתי פוסקת. עשרות בתי ספר לפלמנקו פזורים בכל רחבי הארץ, מיטב הרקדנים והכוריאוגרפים הספרדים מקיימים כאן סדנאות-אמן בתדירות גבוהה ומציגים את יצירותיהם בפסטיבלי מחול שונים. ולהקות, הרכבים ויוצרים עצמאים, מעלים כאן הפקות מקור בתיאטראות לצד הופעות קטנות ואינטימיות במועדונים, ולעתים מארחים במסגרות אלה גם אמנים ספרדים מהשורה הראשונה. אחת מלהקות הפלמנקו הוותיקות בישראל היא להקת הפלמנקו הישראלית המנוהלת על ידי הרקדנית והכוריאוגרפית מיכל נתן, שציינה לפני שנתיים 20 שנות פעילות במהלכן הציגה 23 יצירות מקוריות. כעת היא מעלה בעיבוד מחודש את היצירה "לונה אי מדיה", בעברית – ירח וחצי, עבודה שיצרה נתן ב-2004, לפני יותר מעשור.
 
אז מה מסתתר מאחורי הדימוי הסוער של אותה רקדנית בשמלה אדומה מפוארת עם שובל ארוך, הרוקעת בעקבים ומנענעת קסטנייטות מצד לצד? נתן מספרת שהיא בכלל נולדה עם רגליים עקומות. בגיל חמש, כשלקחו אותה הוריה לאורתופד, הוא המליץ להם שבמקום להתקין סדים, הילדה תלמד בלט. ההורים שנענו להמלצה, שלחו את בתם ללמוד בסטודיו למחול ברחובות. והמחול שהתחיל כטיפול רפואי, הפך לחיים עצמם.
 
נתן המשיכה לרקוד בלט עד שהשתחררה מצה"ל, אז התחילה לחפש סגנונות מחול אחרים. אבל מהרגע שבו התאהבה בפלמנקו, החליטה להתמקצע בו והלכה ללמוד אצל סילביה דוראן, חלוצת תחום הפלמנקו בישראל. אחרי שלוש שנים הבינה שאם היא רוצה להבין את הפלמנקו לרוחב, ולהיות רקדנית גדולה באמת, עליה לטוס לספרד ארץ מוצאו של הפלמנקו.
 
את זוכרת את רגע ההתאהבות שלך בפלמנקו?
 
"אני זוכרת שזה היה במסגרת שיעור העשרה בפלמנקו כשלמדתי בסמינר וסילביה דוראן נכנסה ללמד. משהו באינטואיציה שלי הבין באותו רגע שמצד אחד יש כאן דיספלינה ברורה, ומצד שני כאדם שלא אוהב שאומרים לו מה לעשות, יש כאן אופציה לביטוי אישי."
 


Luna y Media, צילום: יוסי צבקר

 
ביקורות נלהבות בספרד
 
בין הכשרתה של נתן, אשר רקדה מגיל צעיר בלט קלאסי ומחול מודרני, ואף למדה בוטו אצל קזואו אונו - אבי סגנון מחול הבוטו היפני המודרני, בנוסף לשהות ממושכת בספרד, יש קשר הדוק עם כך שהסגנון שלה הוא בהחלט לא מה שמכונה באסכולות מסוימות "פלמנקו טהור". נתן עובדת מתוך המסורת של הפלמנקו, אבל בו-זמנית היא מתנסה בהרחבת המסגרת הצורנית והתרבותית שלו.
 
איך היית מגדירה את השפה התנועתית הייחודית שפיתחת?
 
"אחרי שלוש שנים אצל דוראן ושנה וחצי בספרד, מצאתי את עצמי בחזרה בארץ לבד. לא הייתה לי אקדמיה שיכולתי לחקור בתוכה והייתי צריכה לייצר לעצמי מציאות שבה יש מקום לתשוקות שלי. יש כאלה שיראו בשפה שלי 'בלט פלמנקו' - מופע נרטיבי, שמציג סיפור עלילה כלשהו ולרוב מבוסס על מקור ספרותי. אבל אני גם אוהבת את היצירות המופשטות יותר, הפרגמנטריות - אלה שחסרות נרטיב מוגדר והן מבססות את הקשר בין הקטעים השונים על דימויים חזותיים או תנועתיים חוזרים, כשהציר האסתטי הוא זה שמאגד." 
 
וכזאת בדיוק היא "לונה אי מדיה" העולה כעת מחדש במסגרת חגיגות ה-30 למרכז סוזן דלל בתל אביב, וזכתה גם לביקורות נלהבות בספרד בזכות המקוריות שבה. נתן, שהוזמנה להשתתף בתחרות הלאומית לכוריאוגרפיה במדריד עם קטעים מהיצירה, אף עלתה איתה לשלב הגמר. "היצירה הזאת התחילה כעבודה קצרה שנקראה 'מדיה לונה', חצי ירח, והרחבנו אותה לירח וחצי," היא משחזרת. "עבדו איתי עליה שלושה מוזיקאים, ויחד יצרנו מופע שמשלב מוזיקה אלקטרונית, שעובדה לייב על הבמה באמצעות מחשב וגיטרה ספרדית עם עיצוב חלל מיוחד. היצירה כולה בנויה מרצף של תמונות בימתיות כמעט מנוגדות זו לזו, שהקשר ביניהן נראה לכאורה אסוציאטיבי לחלוטין, מה שלקח את העבודה למקום יותר קולנועי, מעבר לפלמנקו".
 
"מה שעשיתי כאן זה לקחת אסוציאציות וסוגיות שונות שקשורות לעולם הפלמנקו ולטפל בהן - להציג אותן לראווה, לתת להן טוויסט או למחוק אותן. וזה באמת יצר ערב אחר לגמרי בכל פרמטר שמבטיח לצופה חוויה אחרת של צפייה."
 

   

 



מופע שמייצר
חוויה קולנועית

 
מה קרה למופע מ-2004, מה השתנה בו?
 
"בעיקרון שיניתי בו מעט מאוד. היה במופע הזה משהו שמאוד הקדים את זמנו למרות ההתפעלות וההצלחה בחו"ל, דווקא כאן בארץ לא ידעו איך לאכול את המופע הזה. החיבור של הפלמנקו למוזיקה אלקטרונית לפני 15 שנה הוא קונספט שלא היה קיים. זו גם אחת הסיבות שהמופע הזה נגנז. כשחזרתי לזה לאחרונה היה בי מעט מאוד רצון לגעת בזה, כי הרגשתי שהקהל של היום יגיב לזה באופן שונה ופתוח יותר. השינויים הם קוסמטיים, הדי.אן.איי נשאר אותו דבר." 
 
ויש גם ב"לונה אי מדיה" אמן פלסטי – יהודה גולדין שמעצב כל העת את חלל הבמה. למה חשוב לך להגביר את החוויה הוויזואלית?
 
"יהודה עובד איתי בלא מעט הפקות, הוא צייר עם אישיות בימתית מאוד מעניינת. במופע הזה החלטתי להשתמש בו כדמות שנמצאת כל הזמן על הבמה. אם נלך לרגע לבסיס של הפלמנקו מדובר בדיאלוג בין גיטריסט, זמר ורקדן. ובעצם הדיאלוג בין שלושת קודקודי המשולש הזה, הכימיה ביניהם, היא שיוצרת את החוויה של הפלמנקו ולזה מספיקה במה קטנה. יש לי המון כבוד לזה וחשוב לי שגם לרקדנים שלי יהיה את הכבוד לדי.אן.איי הזה, לשורש.
 
"אז את הרקדנית שבי זה ממלא, אבל את האני שלי ככוריאוגרפית, זה לא מספק. אני רוצה להשתמש בידע שלי מעולם המחול בכללותו כדי לייצר חוויה ויזואלית עוטפת. והמופע הזה באופיו באמת יותר משיק לחוויה קולנועית." 
  
 


Luna y Media, צילום: יוסי צבקר

"חשוב לי לשבור מוסכמות"
 
נתן, שתמיד רצתה לעשות אמנות על במה ולא במועדון נחבא אל הכלים, התקשתה בזמנו למצוא אנשים שהתמקצעו בפלמנקו והלהקה היחידה שהייתה קיימת אז, הייתה זו של סילביה דוראן.
 
במבט לאחור, במה שונה להקת הפלמנקו הישראלית מלהקות פלמנקו אחרות בישראל?
 
"באופן מפתיע אנחנו הלהקה היחידה בארץ שמעלה את המחול הספרדי על כל גווניו.
כשאומרים מחול ספרדי זה לא רק פלמנקו. יש אסתטיקה תנועתית המשלבת בין פלמנקו, מחול ספרדי קלאסי וריקודים ספרדיים עממיים נוספים. התרבות הספרדית כל כך ענפה ועשירה. זה גם מחייב רקדנים שסגנון הריקוד שלהם הוא ענף ועשיר יותר, מבלט קלאסי ועד נגינה על קסטנייטות. חשוב לי לפתח רקדנים שיהיו מצוינים לא רק ברמה המקומית אלא ברמה העולמית. ויש גם אותי שככוריאוגרפית של הלהקה חשוב לי לשבור מוסכמות, לחפש ולעסוק בעניינים שקשורים לעולם הבמה דרך הפלמנקו." 
 
גם היום שומרת הלהקה על השורש של הפלמנקו, ומקיימת בקביעות מופעי "טבלאו" בקפה תיאטרון הקאמרי. מופעי ה"טבלאו" משמרים את תפקידו של הפלמנקו כפרקטיקה עממית, אשר בוצעה בראשיתה בחיק המשפחה ובמרחב הביתי או השכונתי, והם יוצרים חוויה אינטימית ובלתי אמצעית לצופה, אשר יושב בקרבה מרבית לאמנים והופך לחלק מהאירוע האמנותי.
 

Luna y Media, תמונת יחסי ציבור

"יש כאן חברה מאוד מאצ'ואיסטית"
 
נתן ממשיכה לנסוע בקביעות להשתלמויות בספרד, כדי להיחשף למגוון האינטרפרטציות שמציעים המורים והרקדנים השונים לשפת הפלמנקו.
 
מה האתגרים שעומדים היום בפני הפלמנקו בכלל והפלמנקו בישראל בפרט?
 
"בארץ מה שחסר היום זה זמרי פלמנקו אותנטיים כמו בספרד שמבינים באמת שירה על בוריה ומכירים סגנונות שירה שונים. בארץ יש לנו אמנם שלושה זמרים טובים אבל זה רק שלושה. והבעיה השנייה שמאתגרת אותי פה הוא שאין רקדנים גברים שרוקדים פלמנקו ברמה מקצועית גבוהה. לא השכלנו פה בארץ להוציא רקדן פלמנקו אחד שהוא ברמה בינלאומית להבדיל מבנות רקדניות פלמנקו מצוינות, וזה ממש חבל." 
 
למה זה?
 
"אני חושבת שיש כאן חברה מאוד מאצ'ואיסטית והורים לא בוחרים לשלוח את הילדים שלהם ללמוד מחול ובטח לא פלמנקו. פה ושם יש מעט עדנה בבלט הקלאסי. בסופו של דבר מה שקורה הוא שכשבנים מגיעים לפלמנקו בשנות ה-20 שלהם זה כמעט מאוחר מדי להגיע למיצוי או להפוך לטוטאליים בשלב זה של חייהם."



Luna y Media, תמונת יחסי ציבור


מזקקת את הידע
 
את רוקדת, את יוצרת, אבל גם חשוב לך ללמד, מה ההוראה נותנת לך?
 
"ההוראה היא תשוקה גדולה. אני מרגישה שהייעוד שלי בהוראה הוא לא פחות מהיעוד שלי לעמוד על במה. יש בי צורך ורצון לחלוק את הידע שלי, בעיקר כי את החקירה של הפלמנקו עשיתי באופן אישי די לבד. לכן גם יש לי את היכולת לפרק את הידע הזה לחלקים שאפשר להעביר אותם הלאה גם לאלה שלא גדלו בתוך תרבות הפלמנקו. זה תמיד מפתיע כשאת לוקחת מישהו שהוא דף חלק שמתמלא והופך בהמשך הדרך לסיפור הצלחה בחו"ל. 
 
"לפעמים ההוראה לא רק תועלתנית לטובת הפלמנקו. לפני שש שנים אחד מהתלמידים שלי התקבל לעבוד בנאס"א כפיזיקאי והוא מבחינתו תלה את ההכשרה שלו בפלמנקו כמשהו שהשפיע על היכולות שלו ועל הכישורים שלו במקצוע הפיזיקה. אני לא מכירה את הביוגרפיה של התלמידים שלי אבל אני מכירה אותם לעומק, יודעת היטב את הפנים שלהם. אני אוהבת את התלמידים שלי ומאוד גאה בהם. אני זוכרת שביפן אתה בוחר את המורה שלך, את הסנסאי שלך - את האדם אשר הלך בדרך בה התלמיד עוד לא הלך ומתווה לו את הדרך." 
 
בפלמנקו אפשר לרקוד כל עוד אתה רוצה והגוף מאפשר לך. איך זה להתבגר עם הפלמנקו, איזה התמודדויות חדשות עומדות בפני רקדנית בגילך?
 
"מבחינה טכנית אני לא מרגישה שום מגבלות ובהצגות ילדים אני עדיין זו שעושה גלגלונים ושפגטים והרמות. אני כן עוברת עם עצמי בשנים האחרונות תהליך יותר עמוק מבחינה אישית שבו אני מכינה את עצמי לשלב הזה. ואני עדיין רוצה לזקק את השפה שהיא שלי, בעיקר כי אני בשלב שהפגנת הטכניקה המרהיבה והנראות על הבמה, הרבה פחות מעניינות אותי. הלהקה שלי, שחבריה צעירים ממני בשנים רבות, מבצעת את המורכבות שאני יוצרת יותר טוב ממני. כרגע התפקיד שלי הוא לזקק לקו אחד את כל שנות הידע שלי." 
 
יש משהו שיגרום לך להפסיק?
 
"חס וחלילה פציעה שתגביל אותי או שתיגמר לי התשוקה, שאני אפסיק ליהנות. הרי אני לא נהנית בכל פעם שאני עולה על הבמה, לעיתים אני סובלת מאוד." 
 
ואז?
 
"ואז אני מחכה שהגל הזה יעבור וממשיכה הלאה." 
 
באחד הראיונות איתך אמרת: "בפלמנקו מצאתי כנראה את מה שחיפשתי". במבט לאחור, מה מצאת ומה חיפשת?
 
"מצאתי דיספלינה שיש בה חופש אמנותי והבעתי. בפלמנקו, ככל שאתה יותר אתה ואתה פחות מחקה מישהו אחר, יש בזה יותר כוח. וחיפשתי את המקום שבו אנחנו לא נראים אותו דבר."

המופע יתקיים ב-23 באוקטובר ו-9 בנובמבר 2019 ב-21:00 במרכז סוזן דלל. להזמנת כרטיסים: 03-5105656

לרכישת כרטיסים 


למועדי מופעים >

22/10/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע