תזמורת הסימפונית ירושלים תופיע בקונצרט מיוחד בניצוחו של סטיבן סלואן ביום שלישי, 25 באפריל בשעה 21:30, באולם הסימפוני ע"ש הנרי קראון בירושלים, לרגל חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל. הקונצרט יכלול בכורה עולמית של היצירה "פנטסיה כוראלית למקהלה, סולנים, פסנתר ותזמורת גדולה" מאת המלחין הישראלי הנודע מיכאל וולפה.  
 

סטיבן סלואן, מאתר התזמורית הסימפונית ירושלים


יצירה גדולה להרכב לא שגרתי

"הדבר החשוב ביותר שיש להגיד על היצירה החדשה הוא שהיא במסורת בטהובן", פותח וולפה, "אבל יש בה גם משהו נוסף וחשוב, ברוח 'התעוררו', בלי לנקוט עמדה חד משמעית. זה אומר שהאמן מסתכל מה קורה מסביב ומודאג, ורוצה שהאנשים יפתחו את הלב שלהם לצד השני. שתהיה פחות שנאה ויותר אהבה. ועם זאת, מעבר למסר המיידי, מדובר ביצירה גדולה להרכב מאוד לא שגרתי".
 
תרחיב.
   
"כתבתי את היצירה הרבה זמן לקראת האירוע שהיה אמור להיות במסגרת הקונצרטים לציון 250 שנה להולדתו של בטהובן ובאותו קונצרט הייתה כלולה הפנטסיה הכוראלית של המלחין, יצירה גדולה וחגיגית לארבעה זמרים סולנים, פסנתר ותזמורת שבטהובן חיבר לטקסט של כריסטוף קוּפנֶר. כתבתי לאותו הרכב בדיוק, אבל אז החלה מגפת הקורונה והנחתי את היצירה בצד כי היא הפכה לחלוטין לא רלוונטית. היו לה טקסטים שונים לחלוטין.
 
"בעקבות המגיפה פניתי למשוררת מאוד ידועה שכתבה לי טקסט חזק בהשראת המגיפה השחורה של  אירופה במאה ה-14, כשהיא מדגישה איך כל העולם משתנה בעקבות המגיפה. כתבתי יצירה שכנראה גם היא תחכה על המדף, ואז היו הבחירות האחרונות והתחיל הבלגן. הסתכלתי על היצירה שטרחתי עליה כל כך הרבה והבנתי שגם היא לא רלוונטית, וגורלה יהיה זהה לקודמת".
 
אז איך פתרת את זה?
 
"תוך כדי החיפושים מצאתי פואמה מדהימה של המשוררת חבצלת חבשוש, שנכתבה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, ממש בתחילת המלחמה. קראתי והייתה לי תחושה שהיא כאילו נכתבה על מה שקורה היום. לא רק שהתרגשתי מן הטקסט האקטואלי אלא גם מן הגילוי של המשוררת - אמנית ממש מיוחדת שכתבה שירים שהם גם מאוד קומוניקטיביים וגם עמוקים". 


התזמורת הסימפונית ירושלים (צילום: ששון תירם) 

המשוררת המצמררת

לחבצלת חבשוש היה סיפור חיים קשה
 
"נכון. היא הייתה בת זוגו של פנחס שדה ומאוחר יותר התאבדה. שדה פרסם את מכתבי האהבה שלה מבלי להתייעץ איתה, סיפר על מה שקורה ביניהם קבל עם ועדה - מעשה מזעזע. למרות זאת היה החזיקה מעמד די הרבה זמן והתאבדה באמצע שנות ה-80. במלחמת לבנון הראשונה, בעקבות רצח אמיל גרינצוויג, היא כתבה פואמה שנקראת 'פני דוד כלות', שבה דויד המלך מסתכל לאחור בזמן ונזכר ביום בו ניגן לשאול וחשב איך הוא יהרוג אותו. חבשוש עשתה כאן מלאכת מחשבת בחיבור שבין סיפור שאול ודוד לבין מה שקורה לנו עכשיו".
 
נשמע מרתק
 
"זה עניין אחד. תוך כדי קריאת הטקסט שלה ראיתי שהיא מצטטת את שמואל הנגיד. זה לא מופיע בשיר עצמו אלא בהערות. היא גִלתה שהשם 'חבצלת' מופיע בשיר של שמואל הנגיד שנכתב באנדלוסיה בדיוק לפני אלף שנים, לא ייאמן כמה שזה מצמרר. מה שקרה שם היה ששמואל הנגיד נבחר להיות ראש הווזירים של המלך לאחר שניצח את הנוצרים בקסטיליה. כולם העריצו אותו והוא דאג ליהודים כלכלית, וכמובן שבסביבה שלו קמו מלעיזים שריננו עליו דברים איומים - שהוא ניזון מאוכל לא כשר, מתעסק עם נשים ולכן הוא אינו ראוי לעמוד בראש הקהילה היהודית. ואם לא די בהשמצות ניסו לרצוח את בנו. בעקבות כך הוא כתב פיוט שנקרא 'את הכל אזכור', שבתחילתו הוא מקונן על המצב ואחר כך מבקש: 'תפסיקו להילחם אחד בשני. אם נילחם ביחד נצליח לעלות לארץ ישראל ונקים מדינה בציון, אך אם לא תעשו כך ותמשיכו לריב נישאר בגולה'. 
 
ומשני הפיוטים האלה הרכבת את היצירה?
 
 
"כן. מעשית, לא היה לי הרבה זמן לחבר את היצירה אז לקחתי חופש מכל עיסוקיי ובמשך שבועיים וחצי לא אכלתי ולא ישנתי ועסקתי רק בכתיבתה. זו יצירה מאד קומוניקטיבית, וכאן חשוב לי לציין שההשפעה הגדולה שלי הפעם היא של שני מורים שלי, לא מן האקדמיה, מלחינים למדתי מהם המון - משה וילנסקי ז"ל ושמעון כהן שייבדל לחיים ארוכים". 
 
"חשוב לי גם לציין כאן שהייתה מסורת של קונצרטי יום העצמאות שלבשה שתי צורות -  האחת המתבקשת - ביצוע של יצירות חדשות שנכתבו במיוחד לקראת יום העצמאות, כשחלק מן היצירות נשאו כמובן תוכן שעסק בישראליות לדורותיה. הגרסה השנייה, שרווחה בשנות ה-60 וה-70, הייתה להזמין אמנים ישראלים צעירים כמנצחים או כסולנים לקונצרטי החג. הקונצרט שלנו מורכב משתי הצורות, כאשר קטעי הקריינות נערכו וכוללים כעת רק קריאה מהשירים עצמם לפני שהם מושרים". 


מיכאל וולפה, צילום:  שמעון יאיר כהן
    

רחל המשוררת, חבצלת חבשוש ושמואל הנגיד

וברוח זו להלן הדברים שכותב וולפה על יצירתו החדשה שתנוגן בערב יום העצמאות: "ארבעה פרקים ליצירה. בפרק הראשון, 'שירו מזימרת הארץ', נפגשות רחל המשוררת של העלייה השנייה עם חבצלת המשוררת של הארץ החדשה שעברה את המהפך הפוליטי הראשון שלה. חוויותיהן של שתי המשוררות נשזרות זו בזו. בפרק השני, 'נגנו בתוף ובכינור' - צירוף קלאסי המופיע גם במקרא פעמים אחדות - מצטרף הפסנתר בסדרה של וריאציות על הלחן של יהודה שרת לשירה של רחל. הווריאציות מציירות את נופי הארץ, ואת הגעגוע של חבצלת חבשוש לימי התום, או 'השלום ההוא' כלשונה. 
 
"בפרק השלישי, 'מארבע רוחות', מצטרפים הזמרים לבתים החזקים שחיברה חבצלת חבשוש בתפילתה 'הורה לנו דרך, מורה שלנו', בעוד המקהלה ספק שרה ספק זועקת, כמו בהפגנה, את מילותיו של דוד פרישמן: 'עד מתי, עד מתי, יריבו איש את אחיו?'
 
" בפרק האחרון, 'אלי ציון עלי דרך נתיבה', על פי הפיוט 'זֹכר לִבּי' של רבי שמואל הנגיד שחובר לפני אלף שנים, כואב המשורר הגדול של תור הזהב בספרד את מלחמת האחים שפקדה את יהודי ספרד בעקבות המתח הפוליטי בין נסיכויות ספרד, ומתפלל לשלום בין אחים, שלום שבעקבותיו תבוא גאולה וציון תיבנה".

קונצרט יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל,  יום שלישי 25 באפריל 2023 בשעה 21:30, האולם הסימפוני ע"ש הנרי קראון. להזמנת כרטיסים