שתי יצירות מופת
הבלט הישראלי מציג בבכורה בהיכל אמנויות הבמה הרצליה את המופע "ארבע" - FOUR - ערב המוקדש לארבעת המאסטרים הגדולים של הבלט והמוזיקה הקלאסית.
זהו מפגש פסגה בין סגנונות בלט שונים בשתי יצירות מופת, שהפכו לאבני דרך בהיסטוריה של הבלט הקלאסי.
את הערב תפתח "סרנדה" (Serenade) של הכוריאוגרף הנודע ג'ורג' בלנשין למוזיקה מאת צ'ייקובסקי כמחווה של הבלט הישראלי ליצירה האלמותית שחוגגת 85 שנים על הבמה.
העלאת היצירה בישראל, בביצוע הבלט הישראלי, זכתה לאישורה של קרן בלנשין וזו הפעם הראשונה מזה 14 שנה בה תוצג בארץ.
ארבע, צילום: עמנואל אוגדן
בהמשך הערב יבצעו רקדני הבלט הישראלי את הגראנד פה מתוך "פקיטה" (Paquita), יצירתו של הכוריאוגרף הצרפתי מריוס פטיפה, גדול היוצרים לבלט הקלאסי למוזיקה מאת המלחין האוסטרי, לודוויג מינקוס.
"פקיטה" נחשבת ליצירה שכל כולה מפגן יכולות טכניות וירטואוזי.
פקיטה – הגראנד פה קלאסיק
מופע הבכורה של הבלט "פקיטה", לכוריאוגרפיה של הבלט מאסטר ז'וזף מאזילייה ולמוזיקה מאת אדוארד דלדווז, נערך ב-1 באפריל, 1846 בבית האופרה של פריז. עלילת הבלט מתרחשת בספרד תחת כוחות הכיבוש של נפוליאון ומגוללת את סיפורה של פקיטה, נערה צוענייה, שמגלה כי הוריה היו בני אצולה שנרצחו בינקותה. מדליון שהיא נושאת איתה מילדות חושף את זהותה האמיתית ומאפשר את נישואיה לבחיר לבה, קצין צרפתי שמתברר כדודנה.
ב-8 באוקטובר, 1847, העמיד את היצירה בבלט האימפריאלי של סנט פטבורג, מריוס פטיפה. זוהי למעשה היצירה הראשונה שהעמיד הכוריאוגרף הצרפתי ברוסיה ובכך מהווה אבן דרך מהותית בהיסטוריה של הבלט הקלאסי.
ארבע, צילום: סוזן והאנק לונדונר
בשנת 1881 הפיק פטיפה העלאה מחודשת של הבלט "פקיטה" בתוספת מקטעים חדשים למוזיקה שהלחין במיוחד לודוויג מינקוס, מי שהיה באותה העת מלחין הבית של התיאטרון האימפריאלי בסנט פטרבורג. על אף שנהוג היה לייחס גם את תוספת הפה דה טרואה במערכה הראשונה למינקוס, מדובר בתזמור שלו לקטעי יצירות מאת דלדווז, סזרה פוני ואדולף אדם כשלמעשה הוא עצמו הלחין בפרק זה את הקודה בלבד וכן את הגראנד פה קלאסיק והמזורקה של הילדים במערכה האחרונה.
גרסתו של פטיפה ליצירה, הוצגה כחלק מהרפרטואר הקבוע של תיאטרון מרינסקי עד לשנת 1926. למעשה, התוספות של פטיפה שרדו זמן רב לאחר שגרסת הבלט המלאה ירדה מהבמה. כיום מקטעים אלה - בעיקר ה"גראנד פה קלאסיק", המבוצעת כיצירה שעומדת בפני עצמה, נחשבים לאבני דרך ברפרטואר הקלאסי ונכללים ברפרטואר של להקות הבלט המובילות בעולם.
ההעמדה המקורית של פטיפה ל"גראנד פה קלאסיק" כללה וריאציה אחת בלבד לסולנית ראשית – פולונז מלווה בסולו לכינור מאת מינקוס. לאורך השנים ביצעו מספר וריאציות סולו ב"גראנד פה קלאסיק" הפך למסורת שמאפשרת להביא לכדי ביטוי מספר רב של רקדניות סולניות.
ארבע, צילום: סוזן והאנק לונדונר
סרנדה - ג'ורג' בלנשין
מופע הבכורה של "סרנדה", יצירת הבלט המקורית הראשונה של הכוריאוגרף ג'ורג' בלנשין באמריקה, נערך ב-10 ביוני 1934 בניו יורק. היצירה, עבודת מחשבת כוריאוגרפית שסימנה תחילתו של עידן חדש, נחשבת אבן דרך בהיסטוריה של המחול. היצירה, שמשקפת תהליך חזרות, נכתבה לסרנדה לכלי מיתר מאת צ'ייקובסקי.
את הבלט מבצעים 28 רקדנים לבושים בכחול על רקע כחול. הכוריאוגרפיה בנויה כשיעור טכניקה שמתרחש על במה ובתוכה שזורים אזכורים לאירועים בלתי צפויים מחדר החזרות כמו כניסה מאוחרת של רקדנית או מעידה, שהפכו חלק אינטגרלי מהבלט. לאורך השנים ערך בלנשין את היצירה מספר פעמים, הוסיף ומחק. יצר פה דה דה שלא היה במקור, בנה תפקיד ראשי ומאוחר יותר פרק אותו לחמישה ולשלושה תפקידים מובילים. גם התפאורה והתלבושות השתנו ללא הרף.
הגרסה המבוצעת בעולם כיום בנויה מארבעה פרקים: סונטינה, ואלס, ריקוד רוסי ואלגיה (קינה). שתי התנועות האחרונות הופכות את סדר הדברים במוזיקה של צ'ייקובסקי ומסיימות את הבלט בנימה של עצבות.
"בכל יצירותיי למוזיקה של צ'ייקובסקי, תמיד חשתי את עזרתו. זו לא היתה שיחה שהתקיימה באמת, אבל תוך כדי עבודה, כשמשהו התחולל, הרגשתי שזה צ'ייקובסקי שמסייע בעדי"
ג'ורג' בלנשין
ארבע, צילום: סוזן והאנק לונדונר
המופע יתקיים ב-17 ביוני 2019 בשעה 20:30 בהיכל אמנויות הבמה הרצליה. להזמנת כרטיסים: 1700-70-29-29
לרכישת כרטיסים