|
|
 |
הזירה הבין-תחומית |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"תהיתי כמה פעמים במשך ההיסטוריה האנושית נקברו בני אדם מתחת להריסות של משהו שהם בעצם בנו". – מתוך הספר "דולי סיטי", אורלי קסטל בלום.
דולי סיטי, עיבוד ליצירת המופת של אורלי קסטל-בלום, היא קומדיה שחורה, מושחזת ונטולת רסן על רוע.
דולי, רופאה ואם באמוק, רוקחת במעבדת המחקר הביתית שלה זן מזוויע של חד-הורוּת טוטאלית: דאגתה לבנה התינוק מתחלפת באובססיה של שליטה בבריאותו, המתבטאת בהתקפים כירורגיים הזויים, בפרפקציוניזם אכזרי ובפטריוטיות קיצונית.
דולי נלחמת בעולם מסוּרטן, המתפרק במהירות תחת רגליה, על רקע העיר ההיסטרית והמצחיקה דולי סיטי. מלחמת-היחיד שלה אלימה ובלתי-מתפשרת, והיא מייצרת מסע של רוע הרסני, עוצר נשימה, המאתגר את עצבי הצופה ואת ערכיו.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (15 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 15. תענוג
 | |  | | נהניתימהטכסט, מהדמויות הגרוטסקיות ומצוות השחקנים המוכשרים. אם זה נקרא תאטרון חריג אז הלוואי שכל הצגה הייתה ביזארית כמו זו. תענוג!
הוסף תגובה | |  | |  |
| 14. לשחקנים המקסימים איזה כיף שזה נמשך!!
 | |  | | אני זוכרת שראינו אתכם בבכורה ולאחר ההצגה דיברנו איתכם וסיפרתם שההמשך מוטל בסימן שאלה וממש כיף לראות שההצגה ממשיכה לרוץ אתם עושים עבודה מעולה, תמשיכו!!!
הוסף תגובה | |  | |  |
| 13. דווקא אהבתי...
 | |  | | הזירה הצליחו לעשות תיאטרון קולח, עדכני ומעניין... כל האינטריגות הפנימיות של עולם התיאטרון לא מעניינות אדם שהוא צופה בהצגה - ע"ע המבקרים שלפני...
מחזה עוצר נשימה ומרתק!
אז מה אם לא מבינים מה קורה! - ההצגה מעוררת לחשוב ולא מטיחה את המסר שלה בפרצוף של הקהל.
רענון להצגות פלצניות בעלות שפה יומיומית שפונה לשכל של הקהל הישראלי הממוצע שמחפש הצגה דמויית טלנובלה.
אהבתי שיש תחושת מסע שאופפת את ההצגה, מה שמעניין הוא איפה אנחנו כקהל נמצא את עצמנו אחריה...
מומלצת!
הערכה רבה לשחקנים שנותנים את עצמם וכולם...
הוסף תגובה | |  | |  |
| 12. תתחיל מהשורש
 | |  | | מוזר שדיקמן מתהלך כאדם העומד לבשר נבואה שאין איש יודע. עבודה אינטואטיבית היא דבר חשוב, רק שלא נראה שיותר מזה יש לבן אדם מה להגיד, לפחות לא כרגע.
אני בעד שאנשי התיאטרון (ע"ע ציטרון ולהקתו) המתיימרים לגרות את מוחנו יתחילו בגירוי חייהם במה שמעבר לקשרים והתפלצנויות. הכל מתחיל מהשורש, מהלימוד הבסיסי, מהיכולת להכיל את מה שמסביב והוא קשור דווקא ברגש ולא בשכל. אני בעד פרינג' ובכ"ז מאחלת לכל הנוגעים בתחום הצלחה, יש חשיבות גדולה לדרך ואסור לראות בה מכשול אלא כלי לימודי. עלה והצלח טובי דיקמן.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 11. צודקת. זה היה יומרני ומאכזב (ללא תוכן)
נטליה פיינהורן , (07/01/2007) |
| 10. אוי זה היה כל כך משעמם (ללא תוכן)
| 9.
 | |  | | ריימונד אמסלם נפלאה, אבל היהי מוטב שכל האירוע היה נהפך להצגת יחיד. כי בסופו של דבר אין כאן עיבוד אימיתי. ואין כאן דרמה. יש התייחסות למצלול לפעלולים, אבל דרמה או עולם פסיכולוגי אין. אני מרחם על השחקנים האחרים שלא[
יכלו להתמודד אם ריימונד אמסלם . היא תגיע לגדולות.
הוסף תגובה | |  | |  |
ריימנוד אמסלם נפלאה , (28/12/2006) |
| 8. חובה לכל מי שבאמת אוהב תיאטרון
 | |  | | ראיתי את ההצגה בערב הבכורה ונהנתי מכל רגע. נכון זה לא מה שהרגילו אותנו (תרות האינסטנט של הצגה גג שעה וחצי והכל מוסבר והמח יכול לישון) וזה מה שכל כך נפלא. כיף לראות את האומץ שבהתעסקות עם חומר לא פשוט והעזה לקחת את הזמן.
שחקנים נפלאים אחד אחד אבל אני חשה חובה לציין את ריימונד אמסלם שעושה עבודה מדהימה!!!
אני רוצה להודות לכל מי שקשור להצגה הזו על החוויה המיוחדת הזו ועל התקווה לתיאטרון איכותי באמת...
הוסף תגובה | |  | |  |
ממליצה בחום!!! , (24/12/2006) |
| 7. ראיתי את ההצגה
 | |  | | מסכימה, הצגה מיוחדת..
לא ברור איך הגעתם לשלוש שעות, ההצגה כמעט שעתים.
אין להרבה שחקנים ובימאים אומץ להעלות הצגה כזו - נוגעת בנושאים הכי כואבים בצורה הכי בוטה ועם זאת מצחיקה.
מומלצת מאוד למי שלא מפחד מהמציאות ומעצמו.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 6. אני מצטערת אבל אני חייבת שלא להסכים
 | |  | | אהבתי נורא את הספר אז הלכתי לראות את ההצגה למרות שבדרך כלל אני מעדיפה ספרות על תיאטרון אבל גם פיתו אותי הצהרות של הבמאי בעיתונים על כך שהוא מחפש דרך חדשה ומעדיף עיבודים של ספרים מאשר תיאטרון.
לצערי התאכזבתי מאד. התוצאה השטחית, המסבירנית, ובעיקר הלא מעניינת והארוכה בצורה שחצנית... אני חוזרת לספרים...
הוסף תגובה | |  | |  |
יעל נוריאל , (19/12/2006) |
| 5.
 | |  | | הצגה ארוכה אמנם מהרגיל אך הסבלנות משתלמת
השחקנית הראשית רימונד אמסלם המקסימה ומשכנעת המצליחה להחזיק את הקהל מרותק רוב הזמן..
השחקנים הנוספים מאוד מוכשרים ובמיוחד עזר קלמוביץ ובני אלדר הוירטואוזים אשר נתנו הופעה עשירה מגוונת וסוחפת
כל הכבוד ... חייבים לראות.
הוסף תגובה | |  | |  |
מישהו שמבין עניין , (19/12/2006) |
| 4.
 | |  | | ראיתי את ההצגה אתמול. שלוש שעות של הצגה מתישה.
מלאה בגימיקים, שאין להם שום הצדקה. זוהי בעצם הצגת יחיד. אבל בשביל הגימיקים, הוסיפו את הדמויות הנסופות.
שלכאורה הם אמורות לייצג את עולם תת הכרתי של האם
המטורפת. אילולא ההצגה היתה מופיע באולם הגדול, שבו מופיעה המלט. אלא בבמה רגילה כל זה לא היה עובד.
קהל רב , יוצא באמע המחצית. נמאס כבר מתיאטרון , שבנוי
על גימיקים ובמקום להתמודד עם מערכות יחסים ופעולות,
בונה לנו להטוטים תאטרלים.
כל הכבוד לשחקנית הראשית בלעדיה זה היה סיוט ארוך ומתמשך. יומרני מגולמני. שלוש שעות מיותרת.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 3. קשקשן
 | |  | | ראיתי גם את ההצגה שלו בסמול במה וגם את ההצגה בעכו ואני לא מבין איך הוא ממשיך לקבל הזדמנויות. הבחור פשוט קשקשן. זה נחמד להיות קיצוני ופרינג'י אבל הוא פשוט משעמם
הוסף תגובה | |  | |  |
| 2. אחלה הצגה. לא 3 שעות אלא שעה ו-50 דקות, כולל הפסקה.
 | |  | | יש עלילה, היא מרתקת, משעשעת, שומרת על רצף כרונולוגי ומובנת למשעי,
ולא 30% מהקהל עזבו אחרי ההפסקה אלא שני צופים, אחד שנרדם אחרי עשר הדקות הראשונות של ההצגה, ועוד בשורה אחת, ועוד שתיים שישבו לידי בשורה ארבע ודיברו זו עם זו גם אחרי שההצגה התחילה. אולי באמת היה להן יותר חשוב לדבר.
ההצגה מצויינת, הנושא מעניין, המשחק מעולה והאולם נהדר. הלוואי ויהיו קצת יותר הצגות ברמה הזאת.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 1. דולי סיטי-אורלי קסטל בלום-ביקורת-הקאמרי
 | |  | | ביקורת-דולי סיטי-אורלי קסטל בלום-תיאטרון הקאמרי-הזירה הבין תחומית
הסופרת אורלי קסטל בלום שהוכתרה ב1999 כאחת מ 50 הנשים המשפיעות בישראל כתבה רב מכר בשם"דולי סיטי"שתורגם לאנגלית ביוזמת אונסקו והופץ בעולם .
בספר זה היא מתארת אמא במציאות שולית ורחוקה מאיתנו ובצורה שלילית את ערך האימהות.
מתוארת דמות אם שבגלל אהבה ודאגה בריאה ונורמלית פוגעת ביקר לה מכל-בנה.
היא חותכת אותו,מתעסקת בכליותיו,מדביקה אותו לגבה וכו.
הדרך שלה אלימה,הרסנית,מזוויעה.
טובי דיקמן עיבד וביים את הרומן למחזה.
בתוכניה מתואר המחזה כקומדיה שחורה,מושחזת,נטולת רסן על רוע.
המחזה נמשך כ 3 שעות מורכב בעיקר ממונולוגים של האם-ריימונד אמסלם ומעט דו שיח כאשר יחד עם זה שחקנים נמצאים לאורך הבמות מסביב לקהל ובין הקהל.
ההצגה מוצגת באולם 3 המיוחד בתיאטרון הקאמרי עם כסאותיו המסתובבים.
אתה עוקב אחרי העלילה המתרחשת מסביבך תוך כדי סיבוב הכיסא.כתבתי עלילה אך בעצם אין במחזה עלילה.יש כל הזמן התרחשות,יש דיבורים ללא קשר בינהם כאשר החוט המקשר הרופף הינה האמא הדואגת לבנה.
אם לא קראת את הספר קשה לך להבין את המתרחש ועיבוד הספר למחזה ניראה לי כלא מוצלח.
המחזה גרוטסקי,סוריאליסטי,בלתי מתקבל על הדעת,מורכב קטעים קטעים שכפי שאמרתי אינם מתחברים למשהו מובן.
הושקע רבות במחזה,השחקנים עושים את המקסימום,הבימוי מענין,המוסיקה המקורית של יונתן נעים והתנועה של אופיר דגן וכן התלבושות -יהודית אהרון והתאורה-מרטין עדין הכל בסדר אך הוא אינו לקהל הרחב ולראיה אחרי ההפסקה כ 30 אחוז מהקהל עזב.
כדי שלא תבינו אותי לא נכון-אתה אינך משתעמם אפילו לרגע אתה דרוך כל הזמן אבל אתה שואל את עצמך כל הזמן מה ראיתי,מה המסר, מה רצו להגיד לי.
המחזה מוזר ועוד יותר נראה לי מוזר שהקאמרי מצא לנכון לארח שתי הפקות לא שיגרתיות באותו פרק זמן אחת בשיתוף האנסמבל עיתים והשניה בשיתוף הזירה הבין תחומית ירושליים.
לראות או לא לראות-לאנשים שאוהבים מוזר, נסיוני,חריג.אני אינני מצטער שראיתי.
נכתב על ידי elybikoret , 15/12/2006 09:45
elybikoret@gmail.com
קישור לביקורות נוספות:
http://www.israblog.co.il/347368
הוסף תגובה | |  | |  |
elybikoret , (15/12/2006) |
|
|
|
|