|
|
|
 |
הסטודיו למשחק חולון |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: תלמידי שנה ג`, הסטודיו לאמנויות הבמה של תיאטרון חולון |
|
|
|
|
קומדיה עפ"י המחזות הקצרים של ס. זלוטניקוב.
קומדיה על זוגיות ומשמעות החיים. ההצגה בוחנת את האדם בבדידותו ומציגה דמויות המחפשות אחר אהבה, שותפות ומשמעות החיים.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. איפה את אהבתי-ביקורת-חולון הסטודיו למשחק
 | |  | | הסטודיו לאמנויות הבמה חולון מסיים שנה זו במחזה המוגדר כקומדיה "איפה את אהבתי" מאת סמיון זלוטניקוב.
מחזה זה דן בבדידות של האדם,משמעותה, הצורך לצאת ממנה בחיפוש דרך לכך,הזוגיות ,האהבה.
שני אנשים בודדים כל אחד מנסה להתחיל חיים חדשים טובים יותר. אחד מתרכז ביוגה, השני בריצה, אחרים בטיול עם כלב.
אומר האצן-כשהתחלתי לרוץ הרגשתי משמעות, הרגשתי תקוה.
לפעמים הבדידות היא בבחירה ולפעמים באין ברירה.
בעיני נראה המחזה קצת פילוסופי עם דו שיח שנון וחריף וכדי שיצליח צריך משהו שירתק אותך כגון משחק או בימוי מעולים.
המחזה מורכב בעצם משני דיאלוגים ארוכים בין אנשים בודדים הנפגשים במקרה בגינה ציבורית.
זוג אחד מורכב מבחור האוהב לרוץ ומבחורה העוסקת ביוגה והזוג השני המנסה להתקרב באמצעות הכלבים שהוציאו לטיול.
לפי התכניה שני המפגשים מתרחשים בגינה ציבורית.
התפאורה שראינו על הבמה היתה כולה בשחור-סרגיי ברזין .היא דמתה יותר לקלעים עליהם צריך לבנות את התפאורה או מקסימום חצר פנימית של בית כי היתה כביסה בחצר או הצטלבות רחובות בגלל שלט עם שם הרחוב.
לא היה בה לא חן ולא יופי רק קדרות כבדידות בה עסק המחזה. אך מקום העלילה ככתוב כאמור היה גן ציבורי.
הבימוי מישא לוריה היה מאוד לא קיצבי,מתמשך קונבנציונלי ביותר .לא היו בו התרחשויות .לא היתה בו תנועה רבה. לא היה בו משהו שירים את ההצגה מהשיגרה.
הדו שיח השני לא היה בו ענין כל שהוא.
אלה היו סתם דיבורים ואני ושכני לכיסא איבדנו ענין במתרחש.
אינני חושב שכל זה בגלל הבימוי בלבד, אלא בגלל המחזה שהוא יותר מדי פיוטי ויותר מדי מלל לא מענין בו.
אפשר היה להכניס בו רעיונות שונים כדי להחיותו כגון הרעיון להראות את הכלבים ע`י קשירת שערות דמויות כלב לרגל ימין ולהניע אותה בתנועות הדומות לתנועותיו של כלב.
משתתפים במחזה 4 איש.
משחקם היה טוב והם עשו את המקסימום בהתחשב בתנאים.
ישי זמירי -האצן שיחק בצורה טבעית ביותר .קצת תמים ,קצת ילדותי בדיבור ובהתנהגות.נהנתי ממנו.
שרית לחיאני-היוגיסטית-תרגילי היוגה שעשתה ,הישיבה הארוכה במנוחה במדיטציה וכו` היו טובים מאוד.
היא נראתה בהתאם לתפקידה קצת אקסצנטרית.שיחקה היטב והיתה מלאת סקס ,תשוקה, רגש.
"יש כל כך הרבה אנשים ואין עם מי להחליף מילה"
"אתה לא יודע לחיות. כל הזמן אתה מחפש משהו".
שלומית בכר ואדם ביבאס בעלי הפודלים היו טובים מאוד. אצל אדם היתה לי הרגשה שלפעמים דיבורו נשמע כצעקה.
לראות או לא לראות:לאוהבי דו שיח המבוצע היטב.
נכתב על ידי elybikoret , 5/6/2008 13:22
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | |  | |  |
| elybikoret , tel aviv (05/06/2008) |
|
|
|
|