|
|
 |
אוניברסיטת תל אביב |
 |
|
|
|
|
|
רצח יצחק - החוג לתיאטרון אוניברסיטת ת"א |
|
|
|
|
|
|
מאת: מוטי לרנר בימוי: רועי הרץ-רוסו דרמטורגיה: רן בכור מוסיקה מקורית: אנסטסיה סדומסקי תפאורה ותאורה: מריאלה פיבניקה עיצוב תאורה: יאיר ורדי הפקה: יוליה זלקינד ע. במאי: דנה כץ, יעל כצמן |
משתתפים: רותם אבגי, יפתח ארז, בוריס גורליק, יעל הוד, עידו ולטר- גרינברג , איתן כרמלי, אביב לוי, קרן מהלל, גדי מגרם, ולדי פלייר , גלעד פרידמן, אדווה פרס, שרון רוזנבאום, שי רוזנפלד |
|
|
|
|
חוסים בבי"ח לטיפול בהלומי קרב מעלים קברט, המהווה משל תאטרוני על האירועים שקדמו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. הגבול בין הזיות המלחמה לבין הקברט מיטשטש כשמלחמה פורצת בערב הפרמיירה.
המחזה רצח יצחק מאת מוטי לרנר נכתב ב- 1998, מגולל את סיפורם של חוסים בבית חולים לטיפול בהלומי קרב, הבוחרים להעלות קברט, שהינו משל תאטרוני בהשראת אירועים שקדמו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, והובילו לרצח. הגבול בין הזיות המלחמה מהן סובלים החוסים לבין הקברט שחיברו מיטשטש, כשבערב הפרמיירה פורצת מלחמה אמיתית. העיתוי הרגיש חושף את הניגודים בין החוסים בשאלות הנוגעות לאופיו של הקברט, כמו גם לתפיסת המציאות שמחוץ לכתלי בית החולים. הדינמיקה הקבוצתית הסוערת הנוצרת בין החוסים משקפת את מפת הכוחות הפוליטיים בישראל, ומתווה תחזית קודרת לגבי היחס לנושאי הליבה, עליהם מושתת קיומה של המדינה. רצח יצחק הינו אלגוריה מורכבת ומתוחכמת החורגת מגבולות המקרה הפרטיקולרי של רצח רבין לעבר הכוחות הפועלים בחברה במגוון נושאים: יחס ל"אחר", יחסי דת ומדינה, שלטון החוק, מקומה של המלחמה בתודעה הישראלית, לאומיות ודמוקרטיה וערך חיי אדם.
בניגוד לחלק ניכר מיצירותיו של מוטי לרנר, רצח יצחק אינו מחזה כמו-תיעודי וריאליסטי. לרנר עושה כאן שימוש בטכניקות תאטרוניות כמו "תאטרון בתוך תאטרון" ושיטות של תאטרון אפי, במסגרתן הוא שוזר את סיפורי הזוועה של קורבנות האלימות והלוחמנות, בהן רצופות קורותיה של מדינת ישראל.
ההפקה מועלית במימון קרן פרד סימונס
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|