|
|
|
 |
אוניברסיטת תל אביב |
 |
|
|
|
| |
|
דולי סיטי (אוניברסיטת ת"א) |
|
|
|
|
|
| |
על פי ספרה של: אורלי קסטל-בלום
בימוי: נתי בן חנן
עיבוד: עדי ברק
תפאורה ותאורה: ורד פיק
תמליל: עידית סוסליק
תאום אמנותי: דולב ציגל
מוזיקה: מורן מייזלס |
| משתתפים: נטע נדב, מילנה סנדלר, רינת קידר-אברהם, אייל זוסמן, תומר יעקובצ`ק, גד נבו , מיכל בובילסקי, מתן פרמינגר, אוולין קצ`ולין, אביב לוי, יעל הוד, עינת גור, נטע בר רפאל, נבו פלזן |
הופעה ראשונה: ינואר 2013
משך הופעה: שעה ורבע בלי הפסקה
|
|
|
|
"הלכתי לנגר זקן וביקשתי ממנו שידביק את הילד לגבי. קודם כל לא אראה אותו. שכבת הדבק תחצוץ בינינו, כך שגם לא ממש אגע בו. ושנית, הוא יגדל על גבי, ולאט-לאט יהפוך לחלק ממני, וגם אני אהפוך לחלק ממנו, ואז, כשהגבולות בינינו ייפרצו לחלוטין, אוכל לבלוע את קיומו ולשכוח אותו ושוב לא אצטרך לדאוג כל כך". [דולי סיטי, עמ' 75].
דולי סיטי יצירתה הקאנונית של אורלי קסטל בלום, עובדה לבמה תוך שמירה על שפתה הייחודית של קסטל-בלום. ההפקה בוימה בידי נתי בן חנן, תלמידת התואר השני במסלול שחקן יוצר-חוקר בחוג לאמנות התאטרון באוניברסיטת תל אביב. אורלי קסטל בלום נחשבת לאחת מהיוצרות הבולטות בספרות העברית המודרנית של שנות השמונים במאה העשרים. דולי סיטי גולת הכותרת ביצירתה של קסטל-בלום, הופיעה לראשונה ב-1992, ועד מהרה הפכה לאבן דרך בספרות העברית.
בעיר "דולי סיטי" מוצאת דולי (רופאה, בעלת תואר מפוקפק מאוניברסיטת קטמנדו) תינוק בתוך שקית זבל, ומחליטה להיות לו לאם. דאגתה לבנה מעבירה אותה על דעתה. הניסיון האובססיבי להגן עליו, לוכד אותה במצבים בלתי אפשריים שמסכנים אותה ואת בנה.
דולי והעיר הן אחת, אי אפשר להפריד ביניהן. דולי בוראת את העיר אך גם שבויה בתוכה. קולות העיר הם גם קולות בראשה, מזג האוויר בעיר מייצג גם את מצבה הנפשי. זה חיבור אולטימטיבי בין אהבת אם לאהבת מולדת במקום דיסטופי מומצא.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|