 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
ארכיון תיאטרון חיפה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 9 בפברואר 2002
|
|
|
|
זהו סיפורן של חמש פועלות במפעל טקסטיל קטן בעיירה נידחת ומוכת אבטלה . המפעל שלהן האחרון בעיירה הקטנה שעדיין עומד בפני סגירה . הן מסרבות להשלים עם גורלן ומחליטות לקחת את גורלן בידיהן. הן פותחות את המפעל מחדש וכנגד כל הסיכויים , מנסות להפוך כשלון להצלחה.
הסיפור מתרכז דווקא ב"יום שאחרי המהפכה" . המפעל הופך לאגודה שיתופית ופועלות קו הייצור , מנהיגות המרד , הופכות ל"צד שכנגד"- להנהלה .
המחזה שואב השראה מאירועים אמיתיים , אך הדרמה האמיתית מתרכזת בחברות בין נשים : מה קורה לכוכבה ולעפרה , חברות בנפש , כשהן צריכות לעמוד משני עברי המתרס ? מה קורה ליושבת ראש הוועד שנלחמת כל חייה על זכויות הפועלים כשהיא צריכה לקבל החלטות קשות לגבי חברותיה ?
בסיפור מעורבים גם מנהל המפעל לשעבר , מזכיר מועצת הפועלים הבלתי נלאה , ומנהלת מקצועית המגיעה לסייע לפועלות .
בתוך המאבק על ההישרדות מתערערות חברויות ישנות , נוצרות אהבות חדשות , ומערכת שלמה של ערכים מוטלת על כף המאזניים .
בפנינו נפרשת דרמה נוגעת ללב ורבת הומור על נשים אמיצות ועל הניסיון לממש חלום גדול בעולם משתנה וחסר פשרות .
אלישבע גרינבאום
(שזוהי עבודתה הראשונה במסגרת תיאטרון רפרטוארי ). עבודותיה "ציפור גן עדן מספר 17", 1993 ,תיאטרון הסימטה. "התינוק של בן-שטרית" , פסטיבל תיאטרונטו 1995 "סולטנה אמורה", פסטיבל עכו, 1997 "תפוזי דם" , פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא, 1999 בשנת 2000 יצא ספר שירים מפרי עטה, "עורף האור" בהוצאת ''הליקון''.
חזרה הראשונה התקיימה במתפרת "בר-און" , מתפרה התופרת מדים לצה"ל ולמשטרה, הנמצאת באיזור התעשייה במפרץ חיפה ובה עובדות יחדיו פועלות עולות חדשות מרוסיה , ערביות , לצד יהודיות וותיקות בעבודה , שהחלו לעבוד שם לפני כ –30 שנה , בהיותן בגיל הנעורים .עודד קוטלר (הבמאי) הציג בפני התופרות במקום את המחזה החדש , סיפר להן על הדמיון בין המחזה "תופרות" למה שהתרחש במתפרת מצפה רמון , לשם נסע בעבר יחד עם המחזאית אלישבע גרינבאום .
הפועלות התרגשו מהסיפור , אימצו את השחקנים ולימדו אותם את רזי עבודתם, והשחקנים גזרו , תפרו , קיפלו במשך מספר שעות . אלברט אילוז שוחח עם הגזרן במקום , המשמש גם כמנהל עבודה .תפקיד שגם הוא ממלא בהצגה .
ביקורות
"…הגיבור האמיתי של "תופרות" אינו אף פרט אלא הקבוצה כולה, ובמובן הזה, אכן, נראה שההפקה של עודד קוטלר מחזירה אותנו לימי חיפה האדומה, לפחות על הבמה. זהו תיאטרון כן, מגויס וקצת תמים, המבוצע בהתלהבות - אם כי לא תמיד בעומק רגשי - על ידי אנסמבל מחוייב ומגובש."
שי בר יעקב, ידיעות אחרונות.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|