 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
| Moonage Daydream |
דיוויד בואי: מונאייג' דיידרים |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2022
ארץ מקור: ארה"ב , גרמניה
משך הופעה: שעתיים ו-15 דקות
|
|
|
|
אודיסאה קולנועית החוקרת את מסעו היצירתי והמוזיקלי של דייוויד בואי, יוצר מוזיקה, אמן פלסטי, שחקן קולנוע, כותב, אינטלקטואל ובעל פעילויות אמנותיות רבות השראה נוספות. הסרט מתאר את ילדותו בבריקסטון, לונדון, נסיונותיו לממש את עצמו בתחומי אמנות שונים, לא כל כך בהצלחה, עד לפריצתו ב-1969 בזכות " Space Oddity " (תעלומה בחלל), שירו הקלאסי שהתפרסם עם נחיתת האדם על הירח. מאז הוא יצר ללא לאות. הוציא אלבומים, החליף דמויות, שינה כיוונים כשהוא בוחר כל פעם בפאזה אחרת, עסק גם בציור ובפיסול. בואי היה יוצר אותנטי שבחר לאתגר את עצמו כל פעם מחדש. בילה כמה שנים באל.איי כדי ללמוד את התרבות במקום, אותו שנא בסופו של דבר. עקר לברלין כדי להתפתח עוד מבחינה מוזיקלית בעזרת המפיק בריאן אינו. יצר בשנות ה-80 במודע אלבום מסחרי להמונים, " Let's Dance ", פנה לאוונגארד וחוזר חלילה.
https://www.youtube.com/watch?v=FQ_ew-QLISU&feature=emb_imp_woyt
ביקורות
הבמאי ברט מורגן מנסה לפצח/ לפענח את הקופסה השחורה שהייתה חבויה בנבכי נפשו היצירתית של האמן הגאון. אני אומר מנסה, כי לבטח לא נדע בוודאות מוחלטת איך פעל המנגנון הרגשי שלו שהניב כל כך הרבה יצירות מפעימות. עבורי, הצפייה בסרט הזה הייתה החוויה הכי מרגשת הקשורה בבואי מאז הופעתו המחשמלת היחידה בארץ, בפארק הירקון, ב-1996. נבנה פה פאזל מהפנט שלקוח מהתבטאויות רבות של האמן, מהאופן בו הגדיר את עצמו ועבודותיו, מהאופן בו התראיין לתוכניות טלוויזיה ולתקשורת בכלל, ומהדרך בה הופיע מול קהל, כל פעם בדמות מרתקת אחרת.
הבמאי מורגן יודע דבר או שתיים על מעשה המרכבה של סרט דוקומנטרי בכלל ומוזיקלי בפרט. הוא חתום בין היתר על "ג'יין" (2017), אודות ג'יין גודאל, חוקרת השימפנזים הנודעת. בזירה המוזיקלית הוא יצר את הדוקומנט המעולה על קורט קוביין, "Cobain: Montage of Heck" (2015) עליו עבד שמונה שנים, וגם בו ניסה לרדת לעומקי העומקים של הנפש המיוסרת והטראגית של סולן "נירוונה". בואי מת בנסיבות לגמרי אחרות, ולכן הדרך בה ניגש אליו מורגן, יוצר טוטאלי, במאי ועורך (על צילום אי אפשר לדבר כאן כי כל החומרים לקוחים מארכיונים וממקורות ויזואליים שונים) היא לגמרי שונה. יש ב-"Moonage Daydream" התכתבות עם עולם החלל והקוסמוס של בואי, עם הצורך התכוף שלו ללבוש ולפשוט דמויות, ולהיות באינרציה משתנה כל הזמן. וזה כולל גם החלטה אסטרטגית לעשות ב-1983 "אלבום מסחרי להמונים", "Let's Dance". וגם לעקור לברלין לזמן מה כדי לעדכן ולרענן את עבודתו המוזיקלית באמצעות עבודה עם המפיק בריאן אינו.
מורגן בחר בדרך מקורית, אולי מתבקשת במקרה זה, להתאמץ לחדור לתודעתו של בואי באמצעות רסיסי רסיסים של צילומי וידאו ופילם המסכמים כמעט את כל המאה ה-20: רצף של אימאג'ים המיתרגמים לזרם תודעה פסיכדלי מסעיר. עם קטעים נרחבים מהופעותיו ומבחר משיריו, לאו דווקא בביצועי המיינסטרים המוכרים. בואי היה כאמור לא רק מוזיקאי, יוצר ופרפורמר בחסד, אלא גם אמן פלסטי מבריק שמאחוריו תערוכות ציור ופיסול מרשימות. הקריירה הקולנועית שלו עוברת בסרט ללא פוקוס מיוחד, אבל גם היא משמעותית. מבחר מהסרטים בהם הופיע: "האיש שנפל מכוכב אחר" (1976), "כריסיטיאן אף." (1981), "חג שמח מר לורנס" (1983), "הרעב" (1983), "התחלות חדשות" (1986), "לבירינט" (1986), "הפיתוי האחרון של ישו" (1988), "טווין פיקס: אש הולכת איתי" (1992), "בסקיאט" (1996) ועוד.
הסרט "דייוויד בואי Moonage Daydream" יוקרן רק במשך שבוע, וחובה לדעתי לצפות בו במסך האיימקס של יס פלאנט ראשל"צ.
(נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|