 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: פרנקו אינטרלנגי , אלברטו סורדי , פרנקו פבריצי , לאופולדו טריאסטה |
הופעה ראשונה: איטליה 1953
משך הופעה: 104 דקות
|
|
|
|
זהו הסרט בו פליני הפך ל"פליני" והתחיל להתנתק מהשורשים הניאו-ריאליסטיים של יצירתו. על פניו זהו סרט העשוי לפי חוקי הניאו-ריאליזם – דמויות ראשיות מהמעמד הבינוני-נמוך המתמודדות עם תוגת החיים בעיירה קטנה - אך המבנה האפיזודיאלי, ההומור,האלמנטים האוטוביוגרפיים (אמיתיים או מזויפים),ריבוי הדמויות ותחושת החגיגה המתמדת מקבלים את ביטוייהם הראשוניים בסרט זה על חמישה חברים שלא מוצאים את עצמם בפרובינציה. הם חיים על חשבון משפחותיהם, מעבירים את זמנם ברדיפה אחרי נערות ובידור וחולמים על הצלחה עתידית לא ברורה אפילו לעצמם. ערבוב אופייני כל כך לפליני של סימפטיה וסאטירה.
איטלקית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|