סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ ארבע נשותיו של ברטולט ברכט
 

 
 
לא סתם לאף אחת מהנשים האלה לא היו ילדים, המחזות היו הילדים שלהן. דרך הכתיבה עם ברכט ובשבילו הן מימשו את הצורך שלהן ביצירה, בעשייה אמנותית ובהשפעה פוליטית, שלא יכלו לממש בשום דרך אחרת"
דפנה קרון, במאית "ברכט ואני" של החוג לתיאטרון באונ' חיפה, על סופרות הצללים של המחזאי


הן תרגמו, כתבו, ערכו ועיבדו
 

החוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה מעלה בימים אלה את ההצגה "ברכט ואני", קולאז' דוקומנטרי מוזיקלי מאת ובבימוי דפנה קרון, העוסק בנשים בחייו וביצירתו של המחזאי והמשורר הגרמני הנודע ברטולט ברכט.
 
הפרויקט נולד מתוך מחקר מעמיק שערכה קרון בסוגיית הטענה כי כמעט כל מחזותיו ויצירותיו של ברכט הם, למעשה, פרי עטן של מאהבותיו אליזבת האופטמן, מרגרטה שטפין ורות ברלאו, אשר תרגמו, כתבו, ערכו ועיבדו את הטקסטים עליהם חתם - טקסטים הנחשבים לאבני יסוד של הדרמה המודרנית.
 
דפנה קרון היא במאית ויוצרת תיאטרון, ממייסדי קבוצת "איפה דנה" ובמאית הקבוצה. בין ההצגות שביימה נמנות "נטוע" שזכתה בפסטיבל עכו 2006, "הימה" זוכת פסטיבל בת ים לתיאטרון רחוב 2007, "פצ'צ'ונג" בביאנלה לאמנות תל-אביב 2009 וההצגות "מעברים" ו"בית" (2008) שהועלו בלונדון, פולין ובלגיה.
 
איך נולדה ההצגה "ברכט ואני"?
 
"קראתי את הספר של ג'ון פיוג'י 'חייו ושקריו של ברטולט ברכט', שבו הוא וחוקרים אחרים מוכיחים מעל לכל ספק ששלוש ממאהבותיו של ברכט היו שותפות פעילות לכתיבה, לתרגום ולדרמטורגיה של רבים מהמחזות שלו, ובלעדיהן הוא לא היה מגיע להישגים המרשימים שנרשמו בדפי ההיסטוריה לזכותו בלבד.
 
"קראתי גם את הספר 'הנשים של ברכט' מאת הילטרוד הנטזצל שמסתמך על יומנים, מכתבים ומסמכים, וגם משם עולה אותה התמונה. החלטנו להעלות הפקה מקורית שעוסקת לראשונה בנושא הזה בארץ, ובעברית – סיפורן של הנשים שחיו בצילו של ברכט ומעולם לא זכו לקבל תמלוגים או קרדיט".
 
מי הנשים האלה ואילו יצירות נזקפות לזכותן?
 
"ההצגה עוסקת בארבע נשים. הראשונה היא אשתו החוקית, השחקנית הידועה הלנה וייגל. היא אמנם לא הייתה שותפה לכתיבה, אבל עזרה לו לפתח את שפת המשחק שלו, וסבלה וקיבלה את מערכות היחסים הפסיכיות שהוא ניהל מחוץ לנישואין עם המאהבות/כותבות שלו.
 
"השנייה היא אליזבת האופטמן, שפגשה את ברכט ב-1922 ועד מותה הייתה העובדת מספר אחת שלו. 'אופרה בגרוש', לדוגמה, הוא מחזה שנשען על 'אופרת הקבצנים' מאת המחזאי הבריטי ג'ון גייל, והאופטמן תרגמה לברכט את המחזה הזה, כי באותה תקופה הוא לא ידע בכלל אנגלית. היא תרגמה בשבילו גם כל מיני סיפורים סיניים שעליהם נשען המחזה 'הנפש הטובה מסצ'ואן', וכתבה בין השאר גם חלקים מ'אדם הוא אדם' ומ'מהגוני'".

ברכט-ואני-ענקית.jpg 
"ברכט ואני". צילום: אורי רובינשטיין
 
קולאז' דוקומנטרי מוזיקלי
 
"האישה השלישית שלזכותה נזקפים מחזות שלו היא מרגרטה שטפין, שנפטרה בגיל 32 משחפת תוך כדי הבריחה של ברכט והפמליה שלו לארצות הברית. היא הייתה שותפה לכתיבת 'הנפש הטובה' ו'פחד וסבל ברייך השלישי'. הסיפור שלה קורע לב כי מתוך המכתבים שלהם מתברר שלא היה לה כסף לטיפולים והוא סירב לעזור לה, למרות שעשה המון כסף מהמחזות.
 
"האישה האחרונה במחזה היא רות ברלאו, בימאית דנית שהייתה נשואה כשפגשה את ברכט ונטשה הכול כדי לנסוע איתו לארצות הברית. היא הייתה שותפה לכתיבת מחזות כמו 'אדון פונטילה' ו'מעגל הגיר הקווקזי'. 'ברכט ואני' היא קולאז' דוקומנטרי מוזיקלי שמעמיד את סיפוריהן של הנשים האלה מול דמויות הנשים במחזות של ברכט".
 
מה זאת אומרת "קולאז' דוקומנטרי מוזיקלי"?
 
"רוב הטקסטים בהצגה הם ציטוטים ישירים מריאיונות, שיחות, שירים, קטעי יומן ומכתבים, שכמעט כולם נשמעים לראשונה בעברית, בדרמטורגיה של ד"ר עתי ציטרון. מול דמויות הנשים האלה מוצבות דמויות הנשים מהדרמות של ברכט: האלמנה בגביק מ'עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני', שן-טה גיבורת 'הנפש הטובה מסצ'ואן', גרושה גיבורת 'מעגל הגיר הקווקזי' ואנה פיירלינג גיבורת 'אמא קוראז' וילדיה'. כולן נכתבו, במידה זו או אחרת, בידי המאהבות של ברכט.
 
"עלילת ההצגה נפתחת בברלין של עידן ויימאר, וממשיכה בדנמרק, פינלנד, שוודיה וארצות הברית – הארצות בהן בילו ברכט ופמלייתו את תקופת הגלות בזמן מלחמת העולם השנייה. ההצגה מלווה בשירים מוכרים ממחזות ברכט, ולצידם שירים שהולחנו במיוחד על ידי ירדן ארז. על כולם מוטל אור חדש, או טוויסט, מתוך ההקשר של סיפורי הנשים הכותבות. חשיפת הסיפורים האלה מעניקה משמעות חדשה לדמויות הנשים במחזות ברכט, ומציעה מבט ביקורתי על המיקום של נשים כותבות בהיסטוריה של התיאטרון. זו הצגה מעוררת מחשבה, מה שנקרא 'למיטיבי לכת'".
 
יש כאן אמירה פמיניסטית?
 
"הסיפור הזה של 'סופרות צללים' שמתחבאות מאחורי כותב גבר הוא סיפור שקרה הרבה במהלך ההיסטוריה עם יוצרים ונשים כותבות, וגם היום עדיין קורה שנשים עושות עבודה מקצועית שאחרים מתוגמלים עליה.
 
"לא סתם לאף אחת מהנשים האלה לא היו ילדים, המחזות היו הילדים שלהן. דרך הכתיבה עם ברכט ובשבילו הן מימשו את הצורך שלהן ביצירה, בעשייה אמנותית ובהשפעה פוליטית, שלא יכלו לממש בשום דרך אחרת. עובדה שלמרות הסבל וההשפלה שבחיים לצד ברכט, אף אחת מהן לא ניתקה איתו את הקשר. הסיפור של הנשים האלה הוא סיפור על קניין אינטלקטואלי ורוחני שנגנז, וההצגה היא ההזדמנות שלנו להוציא אותו לאור". 


למועדי מופעים >

14/06/2010   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
"ברכט ואני" בחיפה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. ברכט ואני - בחוג בחיפה
נעמי קפלנסקי , קיסריה (19/06/2010)
1. הצגה מרתקת
נועה , חיפה (14/06/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע