סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: לילך גביש חוויה אורבנית נטולת אמונה
 

 
 

שיחה עם המחזאי הצעיר עודד ליפשיץ לרגל העלאת מחזהו  "הנה עולה האור מאחורי" בפסטיבל "פותחים במה" בבית ליסין



רדידות כמנגנון מודע
 
חילופי זוגות. מעגל ארוטי. תהליך פסיכולוגי מטאפיזי. אלה החומרים מהם מורכב המחזה החדש פרי עטו של עודד ליפשיץ "הנה עולה האור מאחורי",שיעלה כמחזה קריאה בבימויו של נועם שמואל במסגרת פסטיבל "פותחים במה" של בית לסין. עם התמהיל הזה ועם קורט של ניכור תל אביבי ותיאטרלי, יש מי שרואה במחזאי הצעיר (28), את תקוות התיאטרון הישראלי.
 
בלילה תל אביבי טיפוסי קבוצה של צעירים בבית דירות מחפשים אושר ואהבה. זוגות מתהווים ונפרדים, כשהתקוות לאושר המוחלט והסופי מתחלפות באכזבות מקריות יותר ומקריות פחות. המחזה עלה בקריאה מבוימת במסגרת תחרות המחזאים הצעירים של פסטיבל "שוק המחזות" בהיידלברג וזכה בפרס יחד עם כל תשעת המחזות שהוקראו בו. על כך בהמשך.
 
"חלק מהדמויות מודעות  לסיטואציה הסיפורית שבתוכה הן נמצאות", ליפשיץ שופך אור על מבנה העלילה, "יש עוד כמה דמויות כמו הסבתא והמספר שעוברות תהליך פסיכולוגי במהלך העלילה. המספר עובר תהליך קצת מרוחק, הוא משקיף מהצד, אם כי במידה מסוימת כל הדמויות משקיפות מהצד על עצמן. המספר משקיף מהצד העליון".
 
בראש מקורות ההשראה של ליפשיץ נמצא  המחזאי הגרמני שימל פפניג. גם זה כתב באחד ממחזותיו על קורות קבוצת דמויות בבניין על פני לילה. "זה מחזה שמאוד עניין אותי מבחינת הכתיבה והסגנון, בעיקר, בעצם, סוג התקשורת בין בני אדם. הדמויות מתקשרות במחזה, מעידות על עצמן ומספרות על עצמן. למשל 'אני הולך למקרר/לדלת ופותח אותו/ה'. המודעות העצמית הזו יוצרת פואטיקה מאוד מיוחדת. דרך הביטוי הזאת מאוד עניינה אותי כי היא יוצרת שירה מאוד אורבנית ופשוטה. השיחה נשארת ברמה מאוד פשוטה וזה שהיא מרודדת הופכת למנגנון מודע ופשטני. פואטיקה מאוד מיוחדת.
 
"זה סיפור שנובע ממני. מהחיים כאן. המחזה הזה ספציפית מתעסק בחוויה אורבנית, משהו תל אביבי מאוד. איזו שגרה מודרנית, דרך חיים מודרנית, שבעצם יש בה משהו שהוא מאוד חסר דרך, חסר כיוון. כל אחת מהדמויות האלו בסיפור הספציפי הזה עוברת איזשהו מסע עם עצמה בתוך מקום שאין בו אמונה, כביכול. אין במה להיאחז. אין אמונה בדרך מובהקת.

"הדמויות נמצאות בתחושה שהן לכודות במשחק שאין להן דרך לצאת ממנו. האמונה, שהייתה אמורה לתת פתרון דטרמיניסטי לכאורה לדרך שבה הדמויות תופסות את עצמן, התקלפה מהקליפה של עצמה ולכן הדמויות כמו לכודות במשחק. המשחק הזה הוא בעצם איזשהו שלד חשוף שחושף את הריקנות המסוימת הזאת שבה הדמויות כלואות". 
  
על בחירת השם "הנה עולה האור מאחורי" הוא אומר כי  "היה לי רצון לעשות משחק שבו בכל פעם אני מלווה את אחת הדמויות בדרך שהיא עוברת. כמו בתיאטרון מריונטות, התפיסה של קיום הדמות היא רק כשהאור נדלק מאחוריה. האור וההבנה של כל אחת מהדמויות שזה הרגע שלה לפעול בתוך המשחק הגדול הזה. זו ההבנה הבקטינית שאם אני נראה - משמע אני קיים".
 
לדבריו לא מדובר בהוראת בימוי, אלא בדימוי פואטי. "האור שמלווה כמו פנס את הדמויות במחזה הוא המניע לפעולה, כי כל הדמויות נמצאות על הבמה כל הזמן, אף דמות לא יוצאת או נכנסת לבמה לאורך כל המחזה וזה איזשהו סימון לפעולה – הגיע הזמן לפעול. זה חלק מהוראות הבימוי שהדמויות עצמן נותנות – הן מבינות שזה הזמן שלהן לקום לחיים. זה פחות פיזי וקשור למודעות, האלמנט הממשי חשוב פחות. זו ההבנה הפנימית הקיומית שברגע מסוים התפיסה העצמית מתחדדת ויש הכרה".

יש עתיד לתיאטרון הרפרטוארי
 
ליפשיץ, כאמור, בן 28. כותב ומביים. לאחרונה סיים תואר שני בבימוי באוניברסיטת תל אביב והחל מהשנה ילמד שם בימוי. אחד המקומות הראשונים בו התבלט היה כאשר עדנה שביט, מורתו, ביימה את "ילדה שהיא בעצם מריצה", מחזה שכתב.
 
בין המחזות שכתב וביים "סוטצ'י" בתמונע, "כסא" בתיאטרון הערבי-עברי,"רקוויאם לדניאל". הוא כותב ומביים חומרים מקראיים ומהמקורות, במסגרת קבוצת תיאטרון מקראי, המעניקה להם פרשנות. "כולנו חילוניים לחלוטין. אנחנו חוקרים את הסיפור יחד עם רוברטו ארביב, רב ב"מדרשת עיון" שמנחה את התוכנית של הקבוצה". בקרוב ההצגות יעלו במסגרת מרכז תרבות חדש שיפתח בנווה צדק.
 
על ראשיתו של הקשר עם בית ליסין הוא אומר כי "התקשר אליי אבישי מילשטיין וביקש שאשלח מחזות. הוא אמר שקרא מחזה שלי, 'ילדה שהיא בעצם מריצה'".
 
הבמאי נועם שמואל ביים את "הנה עולה האור מאחורי" גם בפסטיבל בהיידלברג. "זה היה בגרמנית עם שחקנים מקומיים", אומר ליפשיץ, "לעשות את החומר הזה בגרמניה הייתה סגירת מעגל משונה. הפרויקט נוהל על ידי בית ליסין. המחזה נבחר גם על ידי לקטורים גרמניים. נסעתי יחד עם עוד שני מחזאים ישראליים.
 
"הייתה שם שערורייה. מטעמים מסוימים הוחלט לחלק את הפרס בין המשתתפים. כולם למעשה זכו. שישה מחזאים גרמנים ושלושה ישראלים. שזה גם בסדר. הם התקשו להעניק את הפרסים לנו. למרות שהמחזות הגרמניים לא היו כל כך מוצלחים", לדבריו.
 
דיבורו של ליפשיץ, הטווה את דרכו מהפרינג' אל בימות התיאטרון הרפרטוארי, ישיר. "התיאטרון הרפרטוארי בארץ מתנהל בצורה קשה. איטית כמו כל מנגנון בירוקרטי. יש אוזן קשבת, אך יש הרבה מה לשפר. אני ממש חושב שיש עתיד לתיאטרון הרפרטוארי. יש הרבה מקומות שבהן התיאטרון מתחדש ומתרענן. יש הרבה יותר הקשבה מלפני כמה שנים. הדברים מתנהלים בצורה מסורבלת. זה בהתהוות".
 
משתתפים: אלברט כהן, ליאת הר-לב, הילה זיתון, אילנית גרשון, דן קסטוריאנו, דרור דהן, אלון דהן, טרייסי אברמוביץ', רועי אסף.
 
 
קריאה מבוימת של "הנה עולה האור מאחוריי" תעלה  ביום שישי, 27 באוגוסט ב-14:15 ובשבת, 28 באוגוסט ב-17:00  בבית ציוני אמריקה בתל-אביב  במסגרת פסטיבל "פותחים במה".


למועדי מופעים >

24/08/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. לא לענין!
ruth , tel-aviv (28/08/2010)
1. תוספת שם לקרדיטים בתחתית הכתבה
נועם , תל אביב (25/08/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע